בכל פעם שאני הולך להתבודדות פתאום נעלם לי החשק לגמרי

שאלה:

מאת רז:
כבוד מוהרא"ש שלום רב וחג חנוכה שמח. אני מאחל לך הרבה בריאות ושמחה ושתמשיך להשקות אותנו ממימי הנחל.
רציתי לשאול אותך מה לעשות כדי להתגבר על המניעות שיש לי על ההתבודדות. מצד אחד אני יודע שזה הדבר היחידי שיכול להוציא אותי מהקליפות ולקרב אותי לאבא שבשמיים, וכשאני מתבודד אני מרגיש שכיף לי, אבל לפני שאני יוצא להתבודדות אני מרגיש שאין לי חשק להתבודד. מה אפשר לעשות כדי לבטל את ההרגשות האלה? תודה רבה על המכתבים הקודמים ושאתה מקדיש לי מזמנך היקר.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ו כסליו (ב' דחנוכה) התשע"ג

שלום וברכה אל רז נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שקיבלנו מרביז"ל מתנה כזו שאי אפשר לתאר ולשער כלל, והיא שיחה בינו לבין קונו תפלה והתבודדות, עד שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק') שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות. והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפורסמים אמיתיים ואמר שכולם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות שיחה בינו לבין קונו; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדולה, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו.

ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקושיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; כי אם יש לאדם אמונה ברורה ומזוככת שמלא כל הארץ כבודו, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, אזי לא היה לו שום נסיון תמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא.

ואם קשה לו לפתוח את הפה לדבר אליו יתברך, עושה מזה בעצמו שיחה, רבונו של עולם אני כל כך רחוק ממך, עד שקשה לי אפילו לפתוח את הפה לדבר אליך, בשעה שאתה נמצא פה על ידי, וכבר סיפר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רל"ב) גיבור אחד חגר מתניו לכבוש חומה חזקה. ואחר כך כשבא אל השער, היה ארוג על השער מטוה מקורי עכביש שסתם השער. וכי יש שטות מזה שיהיה חוזר ממלחמתו מחמת הסתימה של הקורי עכביש?! (והנמשל מובן), ואחר כך אמר רביז"ל: העיקר הוא הדיבור. שעל ידי הדיבור יכולין לכבוש הכל ולנצח כל המלחמות. ואמר: אף על פי שיכולין להתבודד במחשבה, אבל העיקר הוא הדיבור. ומבואר הנמשל ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו. וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדושה, בודאי הוא שטות גדול. כי הלא הוא רוצה לכבוש בדיבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר, ועכשיו כשהוא סמוך לדבר, ולכבוש ולשבר חומות ולפתוח שערים על ידי הדיבור, ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא, ימנע חס ושלום מלדבר?! כי הלא המניעה הזאת נחשבת לסתימה של קורי עכביש כנגד החומות שרוצה לשבר בדיבורו.

אני מאד מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, ותוכל תמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא אשר אין עוד נועם ואור וזיו וחיות כמו מי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שאז מרגיש עולם הבא בעולם הזה, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתהיה בשמחה, ותכריח את עצמך רק להיות בשמחה, כי השמחה זה רפואה בין בגשמי בין ברוחני, וכשאדם שמח מתרחב דעתו ויכול להחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך, והרגע שחזק באמונה שאין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, על ידי זה נפתח פיו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר זה התענוג הכי גדול, וטועם טעם עולם הבא בעולם הזה, וכמו שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו', איזה תענוג שאדם מרגיש שמלוא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, וזה זוכים על ידי תוקף השמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חנוכה שמח