שאלה: מאת שאלתיאל: לכבוד אדמו"ר שליט"א שלום רב. כשהייתי צעיר נכשלתי הרבה בחטאת נעורים, כלומר באוננות, ועכשיו אני מתחיל לראות ולהבין מהספרים שזה עוון חמור וקשה מאוד. מה אני יכול לעשות כדי לתקן את כל מה שעשיתי? אשמח אם הצדיק יתייחס אל מכתבי. השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י מוצש"ק לסדר מקץ ב' טבת (זאת חנוכה) התשע"ג
שלום וברכה אל שאלתיאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. עליך לדעת שרביז"ל בא לזה העולם לתקן את חטאי פגמי הברית וכו' וכו', והוא נשלח אל דורותינו אלו כדי להצילנו מהחטא המגונה הזה, והבטיח בשני עדים צדיקים קדושים, שמי שיבוא אל הציון הקדוש שלו באומן ויתן פרוטה לצדקה ויאמר את העשרה מזמורי תהלים הנקראים "תיקון הכללי", אזי אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ופשעיו וכו', הוא יוציא אותו מהשאול תחתית ומתחתיו, ולכן אשרי מי שזוכה לנסוע אל ציון רביז"ל ולקיים את בקשתו, ואז נכון לבו יהיה בטוח שיזכה לתיקון נצחי. רביז"ל העמיד לנו שני יסודות בחיינו, שהם עיקרים גדולים לעבור את זה העולם בשלום, ונזכה לתקן את כל העבר ואת כל ההווה ואת כל העתיד שלנו, והם: א'. להיות בשמחה עצומה, לעשות את כל מה שביכולותנו רק להיות בשמחה ולהכריח את עצמו רק להיות בשמחה, כי השמחה הוא רפואה בין בגשמי בין ברוחני, וכל הצרות שהאדם סובל זה רק מחמת פגם הברית. ולכן מי שרוצה לתקן את החטא הזה הוא מוכרח לקחת את עצמו בידיו בכל הכוחות רק להיות בשמחה, כי הס"מ עובד על כל אדם כל כך חזק להפילו בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו', רק על ידי הדמיונות שמכניס בו וכו' וכו', כל אחד כפי בחינתו וענינו, ולכן אתה מוכרח לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, והרגע שתהיה בשמחה, זה ירחיב לך את הדעת לגמרי, וכמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה. ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר, ותזכה לתקן החטא המגונה הזה שהורס את החיים לגמרי, כמו שכתב הרמב"ם (פרק ד' מהלכות דעות הלכה י"ט) שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים, הוא שאמר שלמה בחכמתו (משלי ל"א ג') "אל תתן לנשים חילך", כל השטוף בבעילה זקנה קופצת עליו, וכחו תשש, ועיניו כהות, וריח רע נודף מפיו, ומשחיו, ושער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושרות, ושער זקנו ושחיו ושער רגליו רבה, שיניו נופלות, והרבה כאבים חוץ מאלו באים עליו, אמרו חכמי הרופאים אחד מאלף מת בשאר חלאים, והאלף מרוב התשמיש, לפיכך צריך אדם להזהר בדבר זה מאד וכו', עיין שם. וכן מובא בשולחן ערוך (אבן העזר סימן כ"ג סעיף א') אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה וכו', אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זה בנדוי הוא יושב ועליהם נאמר (ישעיה א' ט"ו) "ידיכם דמים מלאו", וכאלו הרג הנפש וכו' עיין שם, והחטא הזה בא רק על ידי עצבות ומרה שחורה שנדבקים באדם, כי ככל שהאדם שורה בעצבות ובמרה שחורה ובדכאון פנימי, על ידי זה אין לו מה לעשות, והוא בא לידי החטא המגונה הזה וכו', וכן להיפך ככל שאדם חוטא בחטא המגונה הזה הוא נעשה יותר עצוב וממורמר ומדוכא וכו', וקשה לו מאד לצאת מזה אחר כך, ולכן התיקון הראשון רק להיות בשמחה, להכריח את עצמו בכל הכוחות להיות בשמחה, והשמחה שורפת את כל הקליפות והמשחיתים שברא מחמת החטא המגונה הזה. ב'. להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, שזה נקרא התבודדות, כי עיקר התשובה זה וידוי דברים להתודות להקדוש ברוך הוא, וכמו שכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" זה וידוי דברים וידוי זה מצות עשה כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו. נמצא ששני הדברים האלו "שמחה" "התבודדות" הם שני העיקרים בחיי האדם, והם התיקונים הכי גדולים לתיקון הברית, מצד אחד רק להיות בשמחה, ומצד שני להתבודד להקדוש ברוך הוא ולבכות ולהתחרט על עוונותיו, ולקבל על עצמו קבלת חזקות מהיום והלאה רק לעשות טוב. וכתב האיש אלקי החת"ם סופר זי"ע (דרשות ז' אב) שמעתי מפי קדוש מורי הפלאה זצ"ל, פירוש (תהלים קכ"ו ה') "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבוא ברנה נושא אלומותיו", דב' תיקונים יש על חטא זה, א' לבכות במר נפשו, ודמעות עיניו מכפרין טיפין נגד טיפין, ב' לעבוד השם בשמחה ושירים וזמירות, מלשון (ישעיה כ"ה ה') "זמיר עריצים", שקוצר הקליפות כזומר כרם על ידי זמירות, ואותיות קודם נח"ש אותיות זמ"ר דוק ותשכח, וממונים על זה נשמת ב' צדיקים, יוסף הצדיק, וכנגדו הוא השמחה והשיר (ישעיה ל"ג י"ז) "מלך ביפיו תחזנה". והשני פלטי בן ליש דכתיב גביה (שמואל ב' ג' ט"ז) "הלוך ובכה" כשלקחו ממנו מיכל בת שאול, ואמרו חז"ל (סנהדרין י"ט:) שהלך ובכה על מצוה דאזדא מניה, שהיה נועץ חרב בינו ובינה. והיינו דרמז קרא, הזורעי"ם, הנכשלים בחטא זרע, אותם יתוקנו בשני אלו, בדמעה, ברנה, יקצורו ויזמרו כל החוחים על ידי שני אלו, דמעה ורנה, ומפרש והולך הלוך ילך ובכה, היינו פלטי בן ליש, הוא נושא ומכפר משך הזרע על ידי תיקון הדמעה, ובוא יבוא ברנה ושירות ותשבחות, הוא נגד נושא אלומותיו, היינו יוסף מאלמים אלומים, אלו דברי מורי זצ"ל ושפתיים ישק עיין שם, הרי שלך לפניך שעיקר התיקון לפגם הברית הוצאת זרע לבטלה, להיות בשמחה עצומה ולא להניח בעצמו את העצבות כרגע אלא את נפשו על מדת השמחה, וכן על ידי תפלה והתבודדות בבכיה עצומה, ועל ידי זה יכולים לצאת מהפח היקוש הזה שנפל אליה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|