בגלל שהחיים בבית שלנו קשים ומרים החלטנו להתגרש, אך עדיין אנו מפחדים לעשות את זה

שאלה:

מאת נתנאל:
למוהרא"ש שלום רב. אנו בתחילת התהליך של המעבר ליבנאל להיות מקורבים אליך ולקהילת ברסלב. יש בבית שלנו אש, חיי קשים ומרים ואין סוף לריבים. אשתי ואני רוצים להתגרש אך מפחדים לעשות את זה. אני יוצא מדעתי וקשה לי לסבול את זה. אני יודע שמצידי אני בסדר והיא הגורמת למריבות, אך היא טוענת שאני לא מכבד ומייקר אותה. היא לא אוהבת את אמא שלי. כבוד הרבי אני צריך עצה: מה עלי לעשות? אני מאוד מבקש את עזרתך.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ויגש ו' טבת התשע"ג

שלום וברכה אל נתנאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (תענית כ"א:) לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו; אתה חושב כשתבוא לגור ביבנאל, יש שם מקל קסם וכו', ותיכף ומיד תפסיק לסבול מאשתך וכו', ולא יהיו מריבות וכו', אני מוכרח להגיד לך שאתה חי בטעות גדולה מאד, כי זה אף פעם לא יקרה אם אתה לא תשתנה, כי אפילו אם תגור בלבנה מבודד, לא תפסיק לריב עם אשתך וכו'.

המעלה ביבנאל, שאנשי שלומינו היקרים יש להם צדיק, וכל מה שהם צריכים או מבקשים וכו' וכו', מתייעצים עמו, וכל מה שאומר להם, הם מקבלים את דבריו פשוטו כמשמעו, וזה סוד ההצלחה שלהם.

והנה רביז"ל הוא הצדיק האמת שבדור הזה, והוא אמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריך לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) 'אוקיירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, ולכן אם לא תקבל על עצמך לכבד ולייקר את אשתך, לא יועיל לך שום דבר, אתה צריך ללמוד להיות וותרן, כי זה סוד ההצלחה בחיים, הבעל צריך לוותר לאשה, אזי ממילא האשה מוותרת לבעלה, החיים הולכים דו סטרית, אחד מוותר להשני, אזי יש להם נישואין מוצלחים.

אם אשתך טוענת שאתה לא מכבד ומייקר אותה וכו', אני מבין מדבריך שזה בגלל שהיא לא אוהבת את האמא שלך וכו', אז אני מוכרח להגיד לך כי אתה צריך לדעת שכלה וחמותה אף פעם לא ישתוו יחד, וזה טבע רע שנכנס בדמיון של חמות כאילו הכלה גנבה את הבן שלה וכו', ואם הכלה פיקחית ולא משיבה שום דבר לחמותה וכו', על ידי זה תמיד ישרה השלום בינה לבין בעלה וכו', אבל על פי רוב שום כלה לא מוכנה לקבל ביקורת מהחמה, וזה טבע בעולם שכלה וחמותה לא משתווים, עד כדי כך שחכמינו הקדושים מספרים (שבת כו.) ההיא חמתא דהות סניאה לה לכלתה אמרה לה זיל איקשיט במשחא דאפרסמא אזלא איקשיט כי אתת אמרה לה זיל איתלי שרגא אזלא אתלא שרגא אינפח בה נורא ואכלתה; [היתה חמות ששנאה את כלתה וקנתה לה מתנה שמן אפרסמון (מין בושם) והלכה הכלה וקישטה את עצמה עם הבושם הזה אבל זה היה מחומר דליק וכשבאה אל חמותה אמרה לה בבקשה כלתי הדליקי לי את הנרות ותיכף ומיד כשהדליקה אש היא נאחזה באש ונשרפה כליל], ואת הטבע הזה לא תוכל לשנות, זה לא רק אצלך, זה כמעט בכל בית, שכלה וחמותה לא משתווים.

ולכן אתה צריך לדעת שהתחתנת עם אשתך, תקיים מה שהתורה הקדושה לימדה אותנו (בראשית ב' כ"ד) "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", בוודאי צריכים לכבד את אבא ואמא, כי זה מצוות עשה של כבד את אביך ואת אמך, אבל עד הבית וכו', שמה אסור לערב את ההורים, ואז יש שלום בית אמיתי, ולכן אל תתגרש, כי אתה תעשה את הטעות הכי גדולה של חייך.

ראה לכבד את אשתך מאד, ותזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

הקדוש ברוך הוא יעזור שתציית את רביז"ל, שהוא הצדיק שלנו ביבנאל, ואותו אנחנו מצייתים, וכך יש לנו הצלחה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים