האם יש עניין לקשר את עצמי לכל נשמות ישראל לפני כל מצווה ודבר שבקדושה?

שאלה:

מאת רז:
שלום לצדיק. יש תורה בליקוטי מוהר"ן שאומרת שלפני שהמגיד שיעור נכנס להגיד שיעור אז הוא צריך לקשר את עצמו לנשמות של שומעי השיעור ולהתפלל לה' שהלב של התורה ייתן לו את התורה, ובגלל שתפילת רבים אינה נמאסת אז הוא יצליח לפעול שתינתן לו תורה מהלב של התורה. רציתי לשאול את כבוד הרב האם כמו שהמגיד שיעור מקשר עצמו לנשמות ששומעות את השיעור וכך כאשר הוא מתפלל זה נחשב תפילת רבים ונשמותיהם מתפללות איתו, כך אם אקשר עצמי לכל נשמות היהודים בדברי הקדושה שאני עושה, כגון אמירת תיקון הכללי ולימוד תורה זה יחשב שנשמתם גם עושה ויש לה חלק במה שאני עושה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר ויחי י"ג טבת התשע"ג

שלום וברכה אל רז נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ג) בשעה שהצדיק אומר תורה, אזי הוא מקשר את עצמו עם כל הנשמות שנמצאות שמה בעת אמירת התורה, וכמובן שרביז"ל בשעה שאמר תורה, קישר את עצמו עם כלליות נשמות ישראל עד סוף כל הדורות, בשביל זה כל מי שרק לומד את ספרי רביז"ל, הוא מוצא את עצמו שם, כי רביז"ל קישר את עצמו עם כלל נשמות ישראל עד סוף כל הדורות, ולכן כל אחד מרגיש שרביז"ל מדבר אליו בפרטיות.

כשאדם הולך להגיד שיעור ברבים, אז עליו לבקש תפלה קצרה מאתו יתברך, שירד עליו רוח טהרה, ושיהיו לו דיבורים לכל אחד ואחד, ואף אחד לא ישמע מה שהוא לא צריך לשמוע, רק כל אחד ישמע מה שהוא צריך לשמוע, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ') שאז לפני הדרוש צריך לבקש רחמים ממנו יתברך שיושפע עליו דיבורים מלב העליון שיוכל להשפיע לאחרים, וזה דבר גדול מאד מאד.

העיקר מה שצריכים לשמור לא לומר מוסר להזולת, אלא התחזקות, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שאף על פי שתוכחה מצוה גדולה מאד, עם כל זאת לא כל אחד ראוי להוכיח, ובקלות יכולים להפיל את השני, בזה העולם צריכים המון התחזקות להתחזק ולחזק את הזולת.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים