לאחר שהתחתנתי נפלתי לגמרי מהאמונת חכמים שהייתה לי. למה זה קרה?

שאלה:

מאת חן:

שלום לכבוד הרב. לצערי הרב לפני שהתחתנתי לא הייתי שומרת על עצמי והייתי נכשלת בעבירות, אבל היתה לי אמונת חכמים. אבל עכשיו אחרי שהתחתנתי נפלתי לגמרי מאמונת החכמים שהייתה לי, ויש לי כמה קושיות עליכם. בגלל שאני מדברת עם בעלי ומספרת לו מה אני מרגישה גם הוא נחלש באמונת חכמים.
אני יודעת שזה לא טוב אבל אני לא שולטת בזה. למה זה קורה לי?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויחי ט"ו טבת התשע"ג

שלום רב אל חן תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ב) מה שקשה קושיות על הצדיקים, זהו מוכרח להיות. כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, וכמו שקשה קושיות על השם יתברך, כמו כן בהכרח שיהיה קשה קושיות על הצדיק, כי הוא מתדמה אליו יתברך, ובענין הקושיות שקשה על השם יתברך, מרגלא בפומיה רביז"ל לומר, אדרבא, כך ראוי להיות דייקא, שיהיו קושיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדולתו ורוממותו. כי מעוצם גדולתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו, על כן בוודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך. ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קושיות, כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם ונשא מדעתנו, שעל ידי זה קשה קושיות, ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתינו, אם כן היה חס ושלום, דעתו כדעתינו, וזה כמובן לא יכול להיות, אזי יש קושיות הן על הקדוש ברוך הוא והן על הצדיקים המתדמים ליוצרם.

כל זמן שאדם שקוע בחושך וכו', ומרגיש את כאב עוונותיו וכו', ואף שלא יכול להתגבר עליהם וכו', עם כל זאת יען שלכל בר ישראל יש נשמה שהיא חלק אלוק ממעל, אזי היא מרגישה שחסר לה הרבה וכו', כי הנשמה מקוננת מה איתך גופי העכור? לאיפה נפלת ונשלכת? וכו', אזי הנשמה מחפשת תיקון, והולכת ומסתובבת בין החכמים כדי להגיע לאיזה תיקון, כי המצפון הורס אותה שחטאה בחטאים מגונים מאד, ואזי יש לה אמונת חכמים, כי מצד הנשמה היא מחפשת תיקון, אבל תיכף ומיד כשמתחתנים ונכנסים באדם גאות וישות אזי לאט לאט נדחה ממנו האמונה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סוטה ה'.) כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם; אזי לאט לאט נתרחק ממנו יתברך, עד שנכנס בו קושיות וספיקות עליו יתברך, וכמובן גם על החכמים, וזה שאמר דוד המלך (תהילים נ"ה) "שלח ידיו בשלמיו חילל בריתו" אם רואים שאחד שולח ידיו בחכמי ישראל שהם נקראים שלמים, הוי ידוע שזה בא מניאוף שחילל בריתו.

ולכן כשנאבדת מאדם אמונת חכמים סימן שאין לו גם אמונה בהקדוש ברוך הוא, כי כך כתוב (שמות יד) "ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו" ואמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) אם במשה האמינו קל וחומר בהוי"ה? בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם; ולכן אם אדם אין לו אמונת חכמים סימן שאין לו גם אמונה בהקדוש ברוך הוא, ולכן מי ששקוע בניאוף אין לו אמונה לא בהקדוש ברוך הוא, ולא בחכמי ישראל.

יכולים לחיות שבעים שנה בזה העולם ויהיה נדמה לו שיש לו אמונה בהקדוש ברוך הוא, אך הוא חולק על צדיקים אמיתיים הדבקים בו יתברך, ולבסוף יוצאים מזה העולם, ורואים שחיו בטעות גדולה מאד, אבל אז כבר יהיה מאוחר, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל.

המאחל לך שבת שלום