קראתי שפעם רביז"ל אמר: "מי יש לו כזה עזות לישב בשולחני ויהיה לו הרהור". מה הכוונה?

שאלה:

מאת ליאור:

שלום לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. רציתי לשאול בקשר לסיפור שקראתי באחד הספרים שבחג שבועות ישבו כמה מאנשי שלומנו אצל רבנו ז"ל, ופתאום אמר "מי יש לו כזה עזות לישב בשולחני ויהיה לו הרהור", ואמר שאינו מתכוון לאנשי טשערין ולא לאנשי ברסלב ולא לאנשי טעפליק, והיה ברור למי התכוון רבנו ז"ל, כי לא הזכיר את העיר טיראוויצע. רציתי לדעת: למה רבנו התכוון בדיבורו? והאם ידוע באיזו שנה היה המקרה הזה? תודה רבה על כל העזרה בברכת רפואה שלימה ובריאות טובה, ליאור.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר שמות י"ח טבת התשע"ג

שלום וברכה אל ליאור נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

הסיפור הזה מובא בספר "אבני"ה ברזל" מעשה שהיה בשבועות או בחנוכה, שאמר רביז"ל, בעת שהיה יושב אצל השלחן עם אנשי שלומינו "ווער האט דאס אין זיך אזא עזות, צו האבן ביי מיין טיש א הרהור רחמנא לצלן, איך מיין ניט טשערינער ניט ברסלבר ניט טעפליקער", [מי יש לו עזות מצח כזה שיהיה לו הרהור רע אצל שולחני, אני לא מתכוון לא אל אנשי טשערין, ולא אל אנשי ברסלב, ולא אל אנשי טעפליק], וטיראוויצער לא הזכיר, והבינו אנשי שלומינו, מי הוא אותו האיש, כי היה שם אחד מטיראוויצע, שלא היה לו שלום בית כשתי שנים, ותיכף קם רביז"ל מן השלחן ונכנס לחדרו, והאיש הזה עמד על יד הדלת של רביז"ל ובכה הרבה מאד שכבר יעשה שלום בית עם אשתו ורבי שמעון תלמידו של רביז"ל נכנס אל חדרו, ואמר לרביז"ל שהאדם הזה מבטיח כשיחזור לביתו ישלים מיד עם אשתו.

רואים מכל זה איך שרביז"ל הקפיד מאד מאד שיהיה שלום בית בין איש לאשתו, ותיכף ומיד כשיש מחלוקת עם האשה כבר נכנסים בו הרהורים רעים, כל כך היה חמור אצל רביז"ל הענין של לריב עם אשתו, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ג) מענין בני הנעורים ששכיח מאד שנעשה קלקול ביניהם ובין נשותיהם ונפרדים זה מזה איזה זמן, ולפעמים נעשה מזה פירוד לגמרי חס ושלום. ואמר שזה מעשה בעל דבר שמניח את עצמו על זה מאד לקלקל השלום של בני הנעורים כדי שיתפסו במצודתו חס ושלום על ידי זה. כי הוא אורב על זה מאד לתפסם בנעוריהם על ידי קלקול השלום בית חס ושלום שגורם בערמומיותו לקלקל השלום שביניהם. ולכן צריך כל אברך לשמור מאד מאד על השלום בית שלו, כי הרגע שיש ריב בינו לבין אשתו הוא כבר בא להרהורים רעים רחמנא ליצלן.

בדיוק באיזה שנה זה היה, זה לא ידוע. אבל המוסר השכל יוצא מזה איך שאדם צריך לשמור מאד מאד על השלום בית שלו, וזה היה עיקר גדול אצל רביז"ל, ולכן הזהיר מאד להתחתן בגיל צעיר, כדי להינצל מעבירות. ומובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות יום הכיפורים הלכה א' אות א') מי שאינו נשוי הוא פגום בברית; וחכמינו הקדושים אמרו (קידושין כ"ט:) משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא אמר ליה כשיבא לידך הביאהו לידי כי אתא חזייה דלא פריס סודרא אמר ליה מאי טעמא לא פריסת סודרא אמר ליה דלא נסיבנא אהדרינהו לאפיה מיניה אמר ליה חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת רב הונא לטעמיה דאמר בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה בעבירה סלקא דעתך אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה אמר רבא וכן תנא דבי רבי ישמעאל עד כ' שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו; הרי שלך לפניך איך שאדם צריך לשמור מאד להתחתן, ולשמור על השלום בית שלו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים