בעלי מאוד רוצה לנסוע לרבינו בראש חודש ניסן, אך לדעתי מצבנו הכלכלי לא מאפשר זאת. מה לעשות?

שאלה:

מאת רחל:
בעלי רוצה לנסוע לאומן לרבינו ז"ל בא' ניסן. הזמנים שהוא נוסע לאומן הם בראש השנה ובא' ניסן. מאד אשמח אם בעלי ייסע, אבל אני חושבת שמצבנו הכלכלי אינו מאפשר נסיעה כרגע לעומת בעלי שטוען שזה כן אפשרי. הוא מאד יתאכזב אם זה לא יצא מהכח אל הפועל כי זה מאוד חשוב לו. בנוסף, יש אדם חרדי ליטאי שמעולם לא היה אצל רבינו ומעוניין להצטרף לנסיעה הזו רק בתנאי שבעלי ייסע. אשמח לשמוע מה דעתו של הצדיק, האם לנסוע או לא? תודה ובשורות טובות.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר וארא כ"ד טבת התשע"ג

שלום רב אל רחל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל הזהירנו מאד מאד לבוא אליו על ראש השנה, והציווי היה רק על ראש השנה, עד כדי כך שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.

רואים מכל זה שהעיקר רק לנסוע בראש השנה לאומן אל ציון רביז"ל, אז זה חובה ואי אפשר ואסור להתחמק מזה בשום פנים ואופן, כי זה לטובתינו הנצחית, כי רביז"ל עושה אז תיקונים כאלו לנו ולכל העולם כולו, מה שאי אפשר לתאר ולשער כלל, ואמר מוהרנ"ת ז"ל שכל אחד שבא בראש השנה אל רביז"ל באומן, יש לו חלק בהגאולה, אבל שאר ימות השנה זו רק בחירה חופשית, אפילו שבת חנוכה וחג השבועות שנוסעים אנשי שלומינו זה רק מחמת בחירה חופשית, אבל מחמת הציווי שרביז"ל ציווה, כי הוא לא ציווה והזהיר רק על ראש השנה.

ולכן הס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם להחליש את הענין של ראש השנה לבוא אל רביז"ל אל ציונו הקדוש באומן, ומקים כל מיני בעלי דמיונות וכו', שמסיתים ומדיחים לא לבוא אל רביז"ל באומן על ראש השנה וכו', אבל האמת עד לעצמו שרביז"ל רצה שנבוא אליו רק בראש השנה, מי שיכול לבוא באמצע השנה אשרי לו ואשרי חלקו, אבל לא בתור חובה בשום פנים ואופן, כל התאריכים שעשו לאחרונה כגון בראש חודש ניסן וכו', זה הכל תעמולה של סוכני נסיעות שפשוט צריכים את הכסף וכו', הם צריכים פרנסה, אבל אין בזה ענין פרטי וכו', בוודאי מי שיכול לנסוע מתי שמתחשק לו, אשרי לו, כי אין דבר גדול מלהיות אצל ציון רביז"ל, עם כל זאת אדם צריך לעשות חשבון, מה עדיף ראש השנה או באמצע השנה וכו', היינו שלא יכול להראות את זה כספית וכו', עדיף שיחכה עד ראש השנה, ומי שאף פעם לא היה עדיין, הוא צריך תיכף ומיד לנסוע, כי כדי לקבל את התיקון מרביז"ל כדאי למסור את נפשו ולנסוע מסוף העולם ועד סופו להגיע אל ציון רביז"ל.

אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שבעלך יבין את זה, והעיקר תשמרו מאד לא לריב ביניכם, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא.

ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, העיקר שהבעל שיציית את רביז"ל ויתחיל להתבודד להקדוש ברוך הוא בכל יום, כי הוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, ורק צריכים לפתוח את הפה ולדבר אליו יתברך, ואז טוב לו כל הימים, וכן שיקבע לעצמו שיעורים כסדרן במקרא במשנה בגמרא ובמדרש, אשר אין למעלה מזה, כי ימינו כצל עובר, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים.

ולכן אם אדם מקורב אל רביז"ל, והוא היה אצלו בראש השנה, הוא צריך לנצל את הזמן היקר ולהתמיד בשיחה בינו לבין קונו, ובלימוד שולחן ערוך, שרביז"ל הקפיד על זה מאד, ואמר (שיחות הר"ן סימן כ"ט) ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים. וראוי ללמוד כל הארבעה "שולחן ערוך" כולם מראשם עד סופם כסדר, אם יכול ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך עם כל הפירושים הגדולים מה טוב. ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שולחן ערוך" הקטנים וכו', ואמר: שכל איש ישראלי מחויב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור. ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים איזה סעיף "שולחן ערוך" באיזה מקום שהוא אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשולחן ערוך. כי צריך ללמוד איזה דין ב"שולחן ערוך" בכל יום ויום כל ימי חייו. וכשאינו אנוס ילמד כסדר כל הארבעה "שולחן ערוך" מדי יום ביומו וכשיגמור ויסיים הארבעה "שולחן ערוך" יחזור ויתחיל ללמדם כסדר. וכן ינהג כל ימי חייו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים