אני לובשת פאה נוכרית כהוראתו של הרבי מלובאוויטש, אך בני המשפחה לא מקבלים זאת ומצערים אותי

שאלה:

מאת דבורה:

אני היחידה בין האחים שהולכת עם פאה. שני אחי הם 'ליטאים ספרדים' ומאוד מתנגדים לפאה. כשהתחתנתי חבשתי פאה, ואחר כך בלחץ משפחתי עברתי למטפחת. תמיד השתדלתי להיות צנועה ולכסות במטפחת את כל השיער, אך זה בלתי אפשרי אם לא מגלחים, ולכן לפני כשלוש שנים קבלתי החלטה לחזור לפאה, צנועה כמובן. האחים ה'ליטאים' שלי קבלו את זה בבוז ובהתנגדות, עד כדי כך שבקשו ממני להתארח בשבת, אך 'לכבד אותם' בכך שאגיע לביתם רק עם מטפחת או כובע. עשיתי זאת פעם אחת אך החלטתי לא להיכנע יותר, ולכן בעצם מאז אינני מתארחת אצלם. בשבת האחרונה גיסתי התקשרה ובקשה שנבוא לשבת, אמרתי לה שאני אגיע רק בתנאי שאבוא כמו שאני – עם פאתי הצנועה. התגובה הייתה שתיקה ארוכה. אמרתי לה שזה ביתם ואכבד את החלטתם, אך אם אגיע, זה יהיה רק כפי שאני, מחוץ לבית עם פאה, ובבית עם כיסוי צנוע. בכל זאת היא אמרה שהדבר קשה לה מאוד, כיוון שתמיד מתעורר ויכוח 'הלכתי' בין יתר האחים, שהרי הרב אוירבעך או פוסקים אחרים פסקו שאין לברך כנגד אשה עם פאה. למרות שהוכחתי להם מהספר "ישים שערה לדממה" שבסוף הספר מופיעים למעלה משלושים פוסקים שהתירו ואף עודדו את הפאה ומצוטט שם בשמו של הגאון הרב שלמה זלמן אוירבעך ש"אין למחות בנשי חב"ד ההולכות בפאה". למרות הכל, נראה להם שזה תירוצים.
היא טוענת שתמיד הדבר מעורר ויכוחים ואין לה כוח לזה. לכן החלטתי להמשיך ולא להגיע אליהם עד שיבינו מעצמם שהם טועים בעניין הזה, ובכלל אין לי חשק לנסוע לשם אם אינם מקבלים אותי כפי שאני. אגב יש להם עוד גיסות ובנות משפחה שהולכות עם פאה והם לא מוחים בעדם, דווקא עלי ורק עלי יצא הקצף.
רציתי לדעת מה דעת הצדיק על כך: האם עלי לוותר למען השלום, אף שני הולכת עם פאה בגלל שהרבי מליובאוויטש הורה לעשות כך? בברכה, דבורה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר וארא כ"ד טבת התשע"ג

שלום רב אל דבורה תחי'  

לנכון קבלתי את מכתבך.

כפי דבריך נראה שמתנכלים לך רק מפני שאת מצייתת את הרבי מלובאוויטש זי"ע, כי הרי יש עוד גיסות ובנות משפחה שהולכות עם פאה, והם לא מוחים בעדם, ודווקא עליך יצא הקצף, אזי אני רואה שלא הולך להם בחיים שאת הולכת עם פאה, אלא שאת מצייתת את הרבי מלובאוויטש זי"ע, ולכן אין לך מה לדאוג כלל, כי יש להצדיק הזה כתפיים מספיק רחבות לסמוך עליו, ואם הוא הורה את הנשים שמצייתות אותו שילכו דווקא עם פאה, צריכים לציית אותו, כי תלמיד או תלמידה של צדיק צריכים לשמוע בקול הצדיק, ולא להתייחס למה שאחרים אומרים וכו', ובפרט שרואים אצלך שמתנכלים לך רק מחמת שאת הולכת לפי הדעת של הרבי מלובאוויטש זי"ע, ולכן אין לך להתייחס כלל, ולא לוותר כלל.

עכשיו בענין פאה בכלליות, אני מוכרח להגיד לך שאפילו בין חכמי הספרדים יש המון מתירים ללכת עם פאה נוכרית, כמו רבי שלום משאש זצ"ל שכתב בשו"ת שמש ומגן (חלק ב' אבן העזר סימן ט"ז)

"רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחוץ לארץ, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית; עיין שם.

הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "שלטי הגבורים" על הרי"ף (שבת כ"ט: מדפי הרי"ף), התיר לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, וכתב ששיער תלוש אינו ערוה, ואין בו משום פריעת ראש: "שיער המכסה שערה אין כאן משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פרועת ראש וכו', לא שנא שערות דידה לא שנא שערות של חברתה, כל עוד דעבידי לכיסוי השיער והן תלושות, אף על פי דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער, אין בכך כלום ושפיר דמי". עיין שם.

עם כל זאת אני תמיד מעורר שהפאה תהיה פאה צנועה וכו', לא ארוכה כמו שידה וכו', ולא עם צמות וכו', שזה באמת לא צנוע, וראוי לבת ישראל להתרחק מזה, ואני מאד מבקש אותך שתשמרי על דבר זה מאד מאד, ודעי לך שהסמ"ק (מצוה נ"ז) כותב שהצניעות בהאשה היא מצוה דאורייתא, וזה לא רק חומרא, ולכן תשמרי מאד מאד לא ללכת עם בגדים קצרים או צמודים או שקופים וכו' וכו', וכבר אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא וישלח) על הפסוק (תהלים מ"ה) "כל כבודה בת מלך פנימה", אמר רבי יוסי כשהאשה מצנעת את עצמה בתוך הבית ראויה להנשא לכהן גדול ותעמיד כהנים גדולים, שנאמר "כל כבודה" וגו', אם תכבד עצמה בתוך הבית, "ממשבצות זהב לבושה", תנשא למי שכתוב בהן "ושבצת הכתונת שש", אמר רבי פנחס הכהן בר חמא בזמן שהיא צנועה בתוך הבית כשם שהמזבח מכפר כך היא מכפרת על ביתה, שנאמר (תהלים קכ"ח) "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך" ואין ירכתי אלא מזבח, שנאמר (ויקרא א') "ושחט אותו על ירך המזבח", דבר אחר "אשתך כגפן פוריה" אימתי היא "כגפן פוריה", בזמן שהיא "בירכתי ביתך", ואם עשתה כן, "בניך כשתילי זתים" תעמיד בנים נמשחין בשמן המשחה "סביב"; ואני מאד מאד מבקש אותך שתצייתי אותי בזה, כי עכשיו הדור מאד מאד פרוץ, ואשה שהולכת בצניעות דייקא בזכותה נגאל.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים