שאלה:

מאת צביה:

לכבוד רבנו. שלום רב, אני נשואה כ-6 שנים, יש לנו ילד אחד בן ארבע ואנו נמצאים בטיפולי פוריות. הבעיה שלי היא שאני מפתחת כעסים גדולים כלפי בעלי בגלל שהוא עובד שעות עבודה רבות ולא נוכח בבית, ולא נותן לי מספיק עזרה בבית ועם הילד, דבר היוצר חיכוכים רבים איתו. אני מצטערת לומר אבל אני קצת מיואשת מהטיפולים ומהמצב בבית. מה עלי לעשות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר יתרו כ' שבט התשע"ג

שלום רב אל צביה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה להיות להיות מאד מאד שמחה ועליזה על המתנה שנתן לך הקדוש ברוך הוא בן חמוד כזה, ולא כדאי לך לעשות עוד טיפולי פוריות וכו', שמכניסים אותך בסכנות וכו', תשמחי במה שנתן לך הקדוש ברוך הוא.

את צריכה לדעת שמדת הכעס היא מדה מגונה מאד מאד, ובפרט כשאת מוציאה את כל העצבים שלך על בעלך שמוסר את נפשו שעות רבות ביום להביא לך פרנסה ושלא יחסר לך שום דבר וכו' וכו', ולמה את צריכה להוציא את כל העצבים שלך עליו?

ולכן אני מאד מבקש אותך תתאזרי במידת הסבלנות שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעי לך כשאשה עוצרת עצמה לא לכעוס וכו', על ידי זה היא מצלת את חיי הנישואין שלה וכו', כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס וקנאה וכו' וכו', והיא צריכה לראות שלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת", ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית, ועל ידי זה יצליחו בחיי נישואיהם.

אקווה להקדוש ברוך הוא שתצייתי אותי, וכל הבית שלך יתהפך לגן עדן.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים