שאלה: מאת מיכאל: לכבוד הצדיק. בליקוטי מוהר"ן תניינא בתורה ד' רבינו כותב שעל ידי הצדקה פותחים פתחים בעבודת ה' וגם זוכים להתגברות הרצון. האם הכוונה היא רק לצדקה ממש או שזה נכון גם לכל מיני גמילות חסדים? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר משפטים כ"ג שבט התשע"ג
שלום וברכה אל מיכאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. כל מה שרביז"ל מצווה אותנו, כוונתו היא בתמימות ובפשיטות גמור, ואדרבה צריכים לציית את רביז"ל, ולקיים את דבריו בלי שום חכמות והשכלות כלל, אם רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ד') שהצדקה פותח פתחים לעבודת השם יתברך, כוונתו הוא כפשוטו, שצריכים להרבות בצדקה, וזה פותח את הפתחים, כמו שכתוב (דברים ט"ו) "פתוח תפתח" שעל ידי צדקה פותחים את הפתח יותר ויותר, ולכן צריכים לתת בכל פעם צדקה. אתה צריך לדעת שאדם צריך לתת כמה שרק יכול, ועל כל פנים לא יחסיר מלתת כמה פרוטות לפני כל תפלה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה. ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא תחזור תפילתו ריקם, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי מצוות צדקה חייב כל יהודי לתת אפילו כשהוא עני גדול מאד, וכמו שצריכים לשמור שבת ולהניח תפילין בכל יום, ולאכול כשר, כך אדם חייב לתת צדקה, אבל כשאין לו, הוא לא פטור מלתת כמה פרוטות וכו', ורוב בני אדם מזלזלים במצוות צדקה שזו המצוה הכי גדולה, מפני שחושבים שצריכים לתת איזו נתינה גדולה, אבל שוכחים שבאלו הפרוטות קטנות שנותן כל יום, בזה הוא קיים מצוות צדקה, ורק זה מה שילווה אותו אחר מיתתו, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך"; איזה נחת רוח יהיה לאדם כשנשמתו תצא מגופו ותעלה למעלה, ואלו הפרוטות שנתן בכל יום ילכו לפניו, ועוד דרשו על פסוק זה (בבא בתרא יא.) אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" אתה לא יכול לתאר איזו שמחה תהיה לך שם בשמים עם הפרוטות האלו שנתת בכל יום לקופת הצדקה, ולהיפך לא יכולים לתאר את הצער שיהיה לאדם איך לא הייתי חכם בזה העולם, ועל ידי כמה פרוטות שהייתי נותן בכל יום לצדקה היה מאיר לי כאן בעולם הבא, אבל אז כבר מאוחר, כי 'היום לעשותם' כל זמן שאדם חי הוא יכול לקיים את מצוותיו יתברך, ואחר כך כבר מאוחר. וכן זו הלכה מפורשת שאפילו עני שהוא בעצמו מתפרנס מהצדקה חייב לתת צדקה כמובא (רמב"ם פרק ז' מהלכות מתנות עניים הלכה ה') ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר; וכן הוא (שולחן ערוך יורה דעה סימן רמח סעיף א') כל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו. אשרי מי שלוקח את דברי רביז"ל כפשוטו, ומקיים את עצותיו הקדושות בלי שום חכמות והשכלות כלל, אלא בתמימות ובפשיטות, ואז בוודאי יצליח, וכך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זו נקראת התקרבות. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|