מדוע הבעש"ט היה מתפלל בתמימות ובפשיטות כילד קטן, הרי הוא היה בקיא בכל סודות הייחודים?

שאלה:

מאת אביאל:
לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א, שלום רב. ראיתי מה שהרב כתב, שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר, שאחרי כל השגותיו הנוראות שזכה להשיג בהשגת אלקות, כשבא לתפלה הוא זורק את הכל והוא מתפלל בתוך הסידור כמו ילד קטן, בלי שום שכל והשכלות כלל, רק בתמימות ופשיטות לדבק את עצמו בתיבות התפלה, ולכוון פירוש המילות. ולכאורה זה סותר מה שכתוב בתחילת ספר 'כתר שם טוב' סימן א' שהבעל שם טוב הקדוש היה מייחד ייחודים. איך זה מסתדר ביחד? אודה לכם מאוד אם תענו לשאלתי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר משפטים כ"ג שבט התשע"ג

שלום וברכה אל אביאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

ידוע בדברי רביז"ל שעיקר שלימות מעלת הצדיק הגדול במעלה נוראה ונפלאה מאד, אף שמשיג השגות נוראות ונפלאות בגילויים רוחניים, ועולה מעלה מעלה בעולמות העליונים וכו' וכו', עם כל זאת הוא מוסר את נפשו להשליך בכל פעם את דעתו ושכלו כאילו אין לו שום דעת ושכל כלל, ועובד את הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, וכמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') באמת צריכין דייקא לסלק את המוח, כי צריכין להשליך כל החכמות ולעבוד את השם יתברך בפשיטות, כי צריך שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו (אבות פרק ג'), ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה (שם פרק א'), ועל כן צריכין לסלק כל החכמות ולעבוד את השם יתברך בפשיטות, בלי שום חכמות. לא מבעיא חכמות של שטות של סתם בני אדם, אלא אפילו חכמות גמורות, אפילו מי שיש לו מוח גדול באמת, כשמגיע לאיזה עבודה, הוא צריך להשליך כל החכמות ולעסוק בעבודתו יתברך בפשיטות.

וצריך אפילו להתנהג ולעשות דברים, שנראה כמשוגע בשביל עבודת השם יתברך, בבחינת (משלי ה') "באהבתה תשגה תמיד", שבשביל אהבת השם צריכין לעשות דברים הנראין כשגעון, כדי לעשות מצוותיו ורצונו יתברך, כי צריכין להתגלגל בכל מיני רפש וטיט בשביל עבודת השם ומצוותיו יתברך, ולאו דווקא מצוה ממש, אלא כל דבר שיש בו רצון השם יתברך נקרא מצוה. כי יש תרי"ג מצוות, ואלו התרי"ג מצוות יש להם ענפים רבים, וכל דבר שיש בו רצון השם יתברך, שעושין בו נחת לאביו שבשמים, הוא בחינת מצוה, וצריך לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט, כדי לעשות איזה רצון ונחת להשם יתברך, ואזי כשאהבתו חזקה כל כך להשם יתברך, עד שמסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לרפש וטיט בשביל עבודתו יתברך, כדי לעשות לו יתברך איזה נחת, אזי הוא טובה להמוחין, כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמוחין; וכו', עיין שם.

וזו גדולת מעלת הצדיקים, שלא מבלבלים את עצמם משום דבר, אלא ככל שעולים מעלה מעלה וכו' וכו', ומשיגים מה שמשיגים וכו' וכו', זורקים את הכל וכו', וכך עולים בכל פעם יותר ויותר וכו' וכו'.

וזה דבר נפלא מאד מאד שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע שזכה למה שזכה, עד שרביז"ל הפליג במעלתו מאד מאד ואמר שהיה רבי לא רק בזה העולם, אלא בכל העולמות וכו', עם כל זאת כשבא להתפלל להקדוש ברוך הוא, אמר שהוא מתפלל כמו ילד קטן וכו', וזה מוסר השכל לנו איך שאנחנו צריכים לסלק את חכמתו המדומית לגמרי, ולידע בכל פעם שאנחנו לא יודעים וכו', וכך כולי האי ואולי נזכה להתפלל עם אמת בלי שום הטעיות כלל.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים