שאלה: מאת יוסף: שלום וברכה לכבוד הצדיק, רציתי להודות לכם על כל מה שאתם עושים ובפרט על ספר שו"ת אשר בנחל שמעודד ומחזק. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר משפטים כ"ה שבט התשע"ג שלום וברכה אל יוסף נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אין לתאר ואין לשער את גודל זכותך שאתה נוסע כבר עשר שנים בראש השנה לאומן, אשר בפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה; ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ובזה ראוי לך לשמוח מאד מאד. אתה צריך לדעת כי היעוד של בר ישראל בזה העולם, הוא רק להיות בשמחה, ולהכירו יתברך מכל פרט מפרטי הבריאה, כמובא (זוהר בא מ"ב) תכלית הבריאה היתה בגין דישתמודעין ליה, להכיר אותו יתברך מכל פרטי הבריאה, וזה מכניס שמחה באדם, כי אין עוד שמחה כמו הכרת הבורא יתברך שמו, שיודעים שיש מציאות בורא כל עולמים המחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, וכשאדם שש ושמח, אזי הוא בא אל תכליתו בזה העולם. כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) ששאלו הסבי דבי אתונא איפה האמצע של העולם? והראה רבי יהושע בן חנניה עם אצבעו פה, שאלו אותו מי אומר שכך הוא? אמר להם רבי יהושע בן חנניה, תביאו חבלים ותמדדו ותראו שאני צודק, ומגלה רביז"ל שיש בזה סוד נפלא מאד, כשמתחילים הבלבולים עם האדם איפה המקום שלו להיות ולגור? אזי העצה להגיד לו פה, איפה שאני נמצא שם זה אמצע העולם, ועם כל זאת כשהקליפות והמשחיתים שברא מחמת עוונותיו מבלבלים אותו ושואלים מי אומר שאתה צריך לגור פה, אולי אתה צריך לגור במקום אחר? ואחר כך כשילך למקום אחר וכו', גם שמה יגידו לו מי אומר שאתה צריך לגור פה, אולי אתה צריך לגור במקום אחר? כי כשאדם חוטא בפגם הברית אזי הוא בורא קליפות ומשחיתים, והם מבלבלים את דעתו ומעקמים את לבו וכו', בקושיות וספיקות, ולא מוצא את המקום שלו וכו', והוא תמיד מלא ספיקות וכו', ולבו מלא עקמומיות וכו', מה רוצים ממני מלמעלה וכו', מה תפקידי בזה העולם וכו', אבל אם אדם מאמין בו יתברך, ומכניס בדעתו את אמתת מציאותו יתברך, על ידי זה איפה שרק תשים אותו הוא יהיה רק שמח, כי אין עוד שמחה כשמחת האמונה בהשם יתברך. ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, כי הס"מ עובד על כל אדם כל כך חזק להפילו בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו', רק על ידי הדמיונות שמכניס בו וכו' וכו', כל אחד כפי בחינתו וענינו, ולכן אתה מוכרח לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, והרגע שתהיה בשמחה, זה ירחיב לך את הדעת לגמרי, וכמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר. בזה העולם צריכים להיות יהודי פשוט, שקם בבוקר רץ לבית הכנסת ומתעטף בציצית ובתפלין, ומתפלל שחרית מילה במילה מתוך הסידור, ומכוון פירוש המילות, וכן אחר הצהרים הוא מקפיד מאד להתפלל מנחה, וכן בתחילת הערב הוא מקפיד להתפלל ערבית, והוא שש ושמח שזוכה לחלק את היום לשלוש חלקים, ובין כך הוא קובע עיתים לתורה, קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא, קצת הלכה וכו' וכו', וכן עוסק בפרנסתו, ומברך את הברכות וכו', והוא רק בשמחה, אזי מה הוא צריך יותר מזה? ולמה צריכים להתבלבל בבלבולים וכו'? האדם שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא הכי מאושר בחיים, כי איפה שרק לא ילך הוא ימצא את הקדוש ברוך הוא וידבר איתו, ואל מדריגה זו רוצה רביז"ל להביא אותנו, ולכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, בלי שום חכמות והשכלות עצמית וכו', וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו', ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו. לדעתי אם תכניס את כל הדיבורים האלו בתוך לבך, אזי תהיה הכי מאושר בחייך, כי תהלה לאל יש לכל בר ישראל נקודות טובות, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שאם מחפשים ומבקשים את הטוב בעצמם, מוצאים הרבה טוב, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם". ולכן אני לא יודע למה אתה צריך להיות כל כך מבוהל ומבולבל, ולא מוצא את עצמך וכו' וכו', אתה צריך לשמוח על נועם חלקך על אשר בנחל שם חלקך וגורליך, ואתה זוכה כבר למעלה מעשר שנים לנסוע אצל ציון רביז"ל, שאין עוד שמחה יותר גדולה מזו, ולכן לדעתי אתה צריך הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא בכל יום על מדת השמחה, ותהיה רגיל בתפלה זו, ואז טוב לך כל הימים: רבונו של עולם זכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה להרגיש את השמחה ברמ"ח איברי ושס"ה גידי, עד שהשמחה תגיע לרגלי, שאזכה לרקוד בכל יום מרוב שמחה על גודל החסד שעשית עמדי, שנבראתי מזרע ישראל, ואני יכול לקיים את מצוותיך, אנא רחם עלי והרחק ממני את העצבות והעצלות, וזכיני לדבר בכל יום עם אחרים משמחה, ואזכה לשמח את אחרים, ועל ידי זה גם אני אזכה לשמוח, ובזכות השמחה אזכה להכלל בך לגמרי, עד שלא אראה לפני עיני רק את אמתת מציאותו יתברך, איך שאתה מחיה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, וזכיני לאמונה ברורה ומזוככת שאזכה לדעת בידיעה ברורה שאתה נמצא ואין בלעדיך נמצא, ועל ידי זה תמחול לי על כל עוונותי, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|