אני לא מצליח למצות את עצמי, ולהוציא את הרצונות שלי מהכח אל הפועל

שאלה:

מאת יניב:

לכבוד כבוד קדושת הצדיק מוהרא"ש שליט"א. כולי נרגש ונפעם לכתוב לך, כי כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לספר לך את שעל ליבי, אני מלא געגועים אליך כבוד הרב וקשור אליך ואוהב אותך כמו אבא ממש, ומוצא עצמי מזיל דמעות מחמת געגועי אליך, למרות שמעולם לא זכיתי להיות בקרבתך. הקונטרסים, השיעורים והשו"ת שלך מחיים אותי, ובכל יום אני נכנס כמה פעמים לאתר, מסתכל בתמונותיך ומתגעגע. השם יתברך גם זיכה אותי בקמיע שלך בראש השנה האחרון באומן.
אני חוזר בתשובה ואחרי הפעם הראשונה שהייתי באומן, חייתי תקופה קצרה באירופה כחילוני, ומאז היותי שם, קשה לי מאוד לפעול בגשמיות אפילו פעולות פשוטות. הוריי התגרשו לפני שנה וחצי, ועירבו אותי ואת אחי הגדול בתהליך מכוער, והשתמשו בנו ככלי. מאז אני רוב הזמן בבית, אני לא עובד ומרגיש קושי נפשי וחוסר בטחון עצמי לפעול בעולם הזה. אני מודה לקדוש ברוך הוא בכל יום על החסדים והרחמים והניסים שהוא משפיע עליי ועל הכישרונות שהוא נתן לי, ומתחנן לפניו שיעזור לי לא לבזבז אפילו שניה אחת בעולם הזה אלא תמיד לעשות כרצונו בשלמות בכל עסק ובכל מציאות, אך אני לא מצליח להוציא מהכח אל הפועל.
אשמח שהצדיק יכתוב לי תשובה לפי שורש נשמתי שתאיר לי את הדרך בעולם הזה. בתודה ובאהבה גדולה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר תצוה י' אדר התשע"ג

שלום וברכה אל יניב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

זו טעות חמורה שהורים מערבים את הילדים בסכסוך ביניהם וכו', ומכל שכן כשמשתמשים עמהם בענין גירושין וכו', הם לא קולטים שבזה הם הורסים את הילדים לגמרי וכו', לא מספיק שהילדים סובלים צלקות על כל החיים כשההורים מתגרשים וכו', מכל שכן כשההורים מערבים את הילדים, ולוקחים אותם כבני ערובה אחד נגד השני, זה מעשה מאד מאד חמור, ואין מי שיסביר את זה לאלו ההורים שמתגרשים וכו'.

כבר כמה וכמה פעמים אמרתי וכתבתי על מה שאמרו חכמינו הקדושים (גיטין צ:) כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, נשאלה השאלה למה דווקא המזבח מוריד דמעות? למה לא שאר כלי המקדש, כגון הכיור, השולחן, המנורה, הארון וכו'? אלא המזבח מוריד דמעות מספיק קרבנות הביאו עלי, ולכן אני לא צריך יותר קרבנות, כי בגירושין מי הקרבנות? הילדים, ולכן המזבח דייקא מוריד דמעות, כי יש עלי מספיק קרבנות, אני לא צריך שיביאו עלי עוד קרבנות, ומי הם הקרבנות? הילדים, שעליהם נשארת צלקת על כל החיים, כי ילדים נשארים ילדים, אוהבים את אבא ואת אמא, וכשהם מתגרשים עולמם חרב בעדם.

עכשיו בעניינך הפרטי, אתה צריך לזכור שהחיים לא קלים לאף אחד, וצריכים ללמוד איך להתמודד עם החיים, אתה צעיר וכל העולם לפניך, ולכן תתחיל לחשוב מה טוב בשבילך, ובפרט שזכית להיות אצל ציון רביז"ל באומן, אתה צריך מאד מאד לשמוח עם זה, כי רביז"ל הבטיחנו הבטחה נוראה ונפלאה מאד, אשר מי שיזכה להיות אצל הציון הקדוש שלו באומן, אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ופשעיו, יוציא אותו מהשאול תחתית ומתחתיו, ולכן אתה צריך להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, וכבר אמר רביז"ל לאנשי שלומינו (חיי מוהר"ן סימן ש"י) כמה צלם אלקים היו מונחים ברפש שאני הוצאתים מהרפש והטיט שהיו שם, ועל ידי נתקרבו אליו יתברך בהתקרבות כזה שאין להם להתבייש מצדיקים גדולים, כי נראה בחוש שהמתקרבים אלי נשתנה פניהם, ובא עליהם פנים של יהודי בחינת צלם אלקים, הלא יש אצלי אנשים שאיני יודע אם השאול תחתיות היה די להם, כי גם השאול תחתיות היה קטן לפניהם, שאם היה אפשר להם לחתור תחת שאול תחתית היו חותרים, ועל ידי נתקרבו וכו'.

ולכן מאחר שזכית להיות אצל ציון רביז"ל, ראוי לך לשמוח מאד מאד ולעשות התחלה חדשה בחייך הפרטיים.

הדבר הראשון – עליך לעבוד על נקודת השמחה, שזה יסוד היסודות בקיום האדם בכלליות, ובקיום היהדות בפרטיות, כי שמחה זה עולם החירות, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') שעל ידי שמחה יכולים להוליך את המחשבה שלו כמו שהוא רוצה, והוא לא בגלות כלל וכו', מחשב"ה אותיות בשמח"ה, היינו על ידי שאדם בשמחה, הוא יכול להוליך את המחשבה שלו כמו שהוא רוצה, ואז הוא נגאל מכל צרותיו, כי כל הצרות שעוברות על בני אדם, זה רק מהצרות שמסבבות אותו, זה בכה וכו', וזה בכה וכו', ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי שבת פרק י"ד הלכה ג') על הפסוק (דברים ז') "והסיר הוי"ה ממך כל חולי" זו רעיון, דאמר רבי אליעזר (שם כ"ח) "ונתן עול ברזל על צוארך" זה רעיון, היינו מה זה העול הכי קשה של האדם? זה הרעיונות והדמיונות שמסבבים אותו, כי מרוב עוונותיו ובפרט של פגם הברית, הוא נמצא בלחץ תדירי ומדמיין לעצמו כל מיני מחשבות של הבל וכו', ושל פחדים וכו', מה יעשה לו זה? ומה יעשה לו ההוא?

ובאמת אדם רודף את עצמו יותר ממה שאחרים רודפים אותו, כי מי שתמיד רק חושב ממנו יתברך, ומשתדל להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך מח מחשבתו, אזי מתפטר מכל אלו הרעיונות והדמיונות, ונעשה בן חורין אמיתי, ואין עליו שום עול.

הדבר השני – שאתה צריך להשליך את חכמתך המדומית, ולא יקשה לך קושיות גם על עצמך, אלא תכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה.

הדבר השלישי – תעשה כל מה שביכולתך לחזור בתשובה שלימה, ולקיים את מצוותיו יתברך, בתמימות ובפשיטות גמורה, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".

תראה לקיים את כל זה, ואז כל החיים שלך יתהפכו לגמרי לחיים מאושרים, ותהיה הכי מאושר בחייך.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים