בשולחן ערוך כתוב שאסור להתפלל בשדה. איך זה מסתדר עם דברי רביז"ל שהפליג במעלת המתבודד בשדה?

שאלה:

מאת אליהו:

שלום לרבנו הנורא והנשגב. מובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ' סעיף ו'): לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. ומובא שם בנושאי כלים שגם מה שנאמר על יצחק שיצא לשוח בשדה, הכוונה להר המוריה ולא לשדה ממש. תורה היא וללמוד אני צריך, איך זה מסתדר עם זה שרביז"ל ציווה אותנו להתבודד בשדה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר תצוה י' אדר התשע"ג

שלום וברכה אל אליהו נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

מה שכתוב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ' סעיף ו') לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות, חלה עליו אימת מלך, ולבו נשבר; זה סובב על התפלה הקבועה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, ובפרט בשמונה עשרה ברכות צריך להתפלל במקום מוגן ומוסתר, שתפול עליו אימת מלך, וגם המגן אברהם שמפרש את דברי התוספות (ברכות ל"ד) שיצחק התפלל בשדה, הכוונה זה הר המוריה וכו', עיין שם, ואל תשכח שאז היה הר המוריה עדיין שדה, כי עדיין לא היה הבית המקדש בנוי.

ולכן מה שכתוב בשולחן ערוך, זה סובב על שמונה עשרה ברכות, שאותן צריך להתפלל במקום מוגן שלא יפריעו לו עוברי דרכים, אבל רביז"ל מדבר מענין שיחה בינו לבין קונו, שאדם ידבר בשפת האם שלו אליו יתברך, וישפוך את נפשו לפניו יתברך, זה הכי טוב ללכת בשדה או ביער במקום שאין שמה בני אדם, והוא יכול לצעוק ע' קלין אליו יתברך, עד שיזדככו הדמים שלו וכו', כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ב) שרוב בני אדם היצר הרע שלהם הם הדמים בעצמם, שהם מעוכרים מרוב עוונות וכו' וכו', ולכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א וסימן ל"ו) צריך אדם לצעוק ע' קלין לזכך את המוחין שלו, ולכן טוב מאד ללכת בשדה ויער שאין שמה בני אדם כלל, ולא יפריעו אותו עוברי דרכים, ויכול לכוון טוב טוב את תפלתו, וישפוך שיח ותפלה אליו יתברך, אשר אין למעלה מזה.

אשרי מי שמרגיל את עצמו בעבודה הקדושה הזו, ללכת בשדה או ביער במקום שאין שמה בני אדם, וזוכה לבטל את עצמו לגמרי אליו יתברך, ובוכה ומבכה שמים וארץ שיחוס וירחם עליו, ויוציאו מהמיצר ומהשאול תחתית שנפל לשם, כי אי אפשר לתאר ולשער כלל מעלת השיחה בינו לבין קונו, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תבזה את תפלתם (תהלים ק"ב) "תכתב זאת לדור אחרון" מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה, אשרי מי שמקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז אל רב טוב הגנוז והצפון יזכה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. 

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים