שאלה: מאת שי: שלום. רבנו אמר "כל העניין שלי הוא ראש השנה", ומאידך גיסא הוא אמר "כל ההתחלות מפורים". איך מיישבים את שתי האמרות האלו? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר תצוה י' אדר התשע"ג שלום וברכה אל שי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אני לא מבין את שאלתך, הם שני דברים נפרדים, ראש השנה הוא ראש כל השנה, ואז דנים את האדם כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה ח:) בראש השנה נידון מה יהיה בסופו, היינו בראש השנה הוא יום הדין הנורא שדנים את כולם, כל הבריאה כולה, מה יהיה עם כל אחד ואחד בשנה זו, מי לחיים מי למוות וכו', מי בחניקה ומי בשריפה וכו', וכן אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה, היינו שאז כותבים את התקציב לאדם על כל השנה, וכן אמרו (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם. כשאדם חוטא בר מינן, אזי בלי שום ספק הוא יקבל עונש, כי יש דין ויש דיין, אבל כשבא בראש השנה ומבקש סליחה, ומכניע את עצמו לפניו יתברך, מיד הוא מוחל לו. אבל פורים אז הוא זמן שקיבלו עם ישראל את התורה מחדש מאהבה, כמאמרם ז"ל (שבת פ"ח.) הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט' כ"ז) "קימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר; וכן אז היתה הכנעת המן עמלק, ולכן הוא זמן של התחלה להתחיל מחדש בעבודת השם יתברך. והנה בספר "באבי הנחל" – פירוש על ה"לקוטי מוהר"ן" מהאיש מורם מעם רבי ברוך אפרים זצ"ל (שהיה תלמידו של הצמח צדק זי"ע) מגלה חידוש נפלא במאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ד) איך שראש השנה עם פורים כלולים זה בזה, ואת המעלה של האדם שזוכה להגיע לראש השנה אל ציון רביז"ל בעיר אומן, ואיך זה קשור אל פורים, עיין שם דברים נפלאים מאד, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו, שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, ומעצות נוראות ונפלאות כאלו, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|