שלום לכבוד הרב. אני שרוי כל הזמן בדיכאון עמוק ומתקשה לתפקד. כבר כמה חודשים אני נמצא במצב הזה, ואני לא מצליח להשתחר, אני מנסה לצאת מחוץ לבית ולטייל, ללכת לסיבוב וכדומה, אבל גם כשאני יוצא אני מרגיש מועקה ורצון לחזור הביתה. ההקלה היחידה שיש לי היא כשאני שוכב במיטה, ואז אני שוכח מהכל, ומסוגל לישון הרבה שעות ברצף. איך אני יכול להיות בשמחה ולהשתחרר מהעצבות ששורה עלי?
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
בעזה"י
יום א' לסדר ויקהל פקודי כ"א אדר ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ראובן נרו יאיר
לנכון
קבלתי את מכתבך.
אתה צריך לדעת
כי כל אדם כלול מארבע יסודות: אש, רוח, מים ועפר. ואמר רביז"ל (לקוטי
מוהר"ן חלק א' סימן ד') שכל התאוות רעות באות מאלו הד' יסודות; כעס ורציחה
– באים מכוח האש שבו, דברים בטלים ופטפוטי
דיבורים שתמיד צריך לדבר – באים מכוח הרוח
שבו, תאוות רעות, ניאוף, אכילה ושתיה, וממון – באים מכח המים שבו, עצבות ומרה
שחורה – באים מכח העפר שיש בו. וצריכים לזכך את הד' יסודות ואז דייקא מאיר עליו
אורו יתברך בביטול כל הרגשותיו. ומובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק
א' סימן קפט) שעצבות ועצלות באים לאדם מכח העפר שבו וזה מושך אותו תמיד אל עצבות
ומרירות ודיכאון.
והנה את הד'
יסודות האלו שנמצאים באדם, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן סז)
יכולים להפוך אל הקדושה ויאירו בו ד' אותיות הוי"ה ברוך הוא, כי אלו הארבע
יסודות הם כנגד ד' אותיות הוי"ה ברוך הוא יתברך שמו, ואם אדם מזכך את הארבע
יסודות שלו בקדושה, אז תמיד יאיר לו לפני עיניו שם הוי"ה ברוך הוא יתברך שמו.
ולכן, יען שאתה
נמשך תמיד אל העצבות והדיכאון ואתה תמיד ממורמר, סימן שכח העפר מתגבר עליך ביותר,
ולכן אתה צריך לעשות כל מה שבידך להפוך את היגון והאנחה אל שמחה. ואף שזו עבודה
מאוד מאוד קשה כי מי שמתגבר אצלו כח העפר על ידי זה מתגברת אצלו המרה שחורה מאוד,
ולכן צריכים לעבוד מאוד קשה להסיר ממנו העצבות והמרירות והדיכאון שבאים ממרה שחורה
ולעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה עצומה. ואתה צריך לדעת שזו עבודה
בכלל לא קלה, כי הטבע שלו מושך אותו יותר ויותר אל העצבות שזה טבע נפשו, משום שכח
העפר מתגבר ומתפשט עליו ביותר, ולכן צריכים להכריח עצמו עם כל הכוחות רק להיות
בשמחה, ואף שבאמת בהתחלה הוא לא באמת בשמחה וכו', עם כל זאת צריך לעשות עצמו כאילו
הוא שמח ועל ידי זה לבסוף יבוא אל שמחה אמיתית. וזה שאמרו צדיקים על הפסוק (דברים
טז טו) ו'היית א'ך ש'מח ראשי תבות שו"א, היינו אפילו אם השמחה אינה שמחה
אמיתית, עדיפה שמחה של שו"א מאשר עצבות ומרה שחורה אמיתית.
והנה, עצבות
ויאוש באים מכח העפר – קליפת עמלק, שמכניסה כבדות באדם עד שכופר בעיקר, ולכן מצינו
שאמר המן (אסתר ה, יג) "וכל זה איננו שוה לי", אפילו שהיה לו הכל, עושר
וכבוד ורוב בניו וכו' עם כל זאת כשראה את מרדכי היהודי ממש השתגע ואמר בפרוש שלא
שווים לו החיים, כי אדם שנפל בעצבות ובמרה שחורה וכח העפר מתגבר עליו, אזי הוא אף
פעם לא שמח עם חלקו, ותמיד רוצה יותר ויותר. וזה סובב הן בגשמיות – יש לו מנה רוצה
מאתיים וכו', והן ברוחניות – הוא לא מחייה עצמו עם הנקודות טובות שיש בו שזו גם כן
קליפה עצומה שרוצה להכניסו תמיד בעצבות ובמרירות ובדיכאון, העיקר שלא יהיה שמח
בחלקו שזוהי העשירות הכי גדולה כמאמר התנא הקדוש (אבות פרק ד') איזה עשיר השמח
בחלקו.
וזו מדרגת
הצדיקים שמאירים בנו שפע כפול שתמיד נזכה להרגיש את הנקודות הטובות שיש בנו, ולכן
דייקא מרדכי היה מחזק את אסתר שהם כלל נשמות ישראל שהם נקראים בסוד אסתר לשון
הסתרה, שעכשיו בגלותנו הכל נעלם ומוסתר ונדמה כאילו הכל אבוד, כי קליפת עמלק
מכניסה כפירות בלב בר ישראל ומפילה אותו בכבדות עצומה.
ולכן דייקא הצדיק
האמת שהוא בחינת מרדכי מר דרור, על ידי שמחה מכניס דרור וחירות באדם שלא יהיה עצל
וכבד, ועל כן אמר רביז"ל(לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנג) על ידי אנפין
נהורין פנים שמחות יכולים לראות בפניו את פני הצדיק האמת.
ולכן ראה מה לפניך, תעשה כל מיני מאמצים בעולם להיות
בשמחה ואף שבהתחלה תרגיש שאתה באמת לא בשמחה, מה בכך? תעשה עצמך כאילו אתה שמח!
ועל ידי זה לבסוף תזכה להגיע אל שמחה אמיתית.
