שאלה: מאת אליעזר: שלום וברכה לצדיק. היום למדנו בגמרא בסדר הדף היומי, במסכת שבת דף קנ"ג עמוד א', שרב אמר לרב שמואל בר שילת, "אחים בהספידא דהתם קאימנא" – דהיינו כשתספיד אותי אחרי מיתתי, תתאמץ בהספד עד שהעומדים שם יתחממו ויכמרו רחמיהם ויבכו, ואני אשמע את ההספד שלך. ואינני מבין מדוע היה כל כך חשוב לרב שיספידו אותו וכולם יבכו, הרי כשמספידים מישהו הוא כבר נפטר ונשמתו עולה לעולם העליון? אשמח לביאור העניין, תודה רבה. השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר ויקהל פקודי כ"ג אדר ה'תשע"ג
שלום וברכה אל אליעזר נרו יאיר לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לך, אדם חי ומסתובב בעולם ואין לו מושג מה קורה עם נפטרים וכו' שם בעולם העליון זה מושג אחר לגמרי, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כג) בעולם הזה הרחמנות נראית לעיניים, כשחסר לאדם בגד ללבוש או לחם לאכול וכו' מרחמים עליו, אבל גודל הרחמנות שיש על אחד שנפטר בלא כלום זה אי אפשר לתאר ולשער כלל, כי יש נשמות ערומות לגמרי בלי תורה ובלי מצוות ומעשים טובים ובוכות שירחמו עליהן, ומסכנות, אין מי שירחם עליהם כלל, ולכן כשאחד מניח בן או בת או הרבה ילדים, כל הטוב והחסד והצדקה וקיום המצוות והתורה שעושים לעילוי הנשמה זה להם טובה גדולה עד מאד, וגודל הנחת רוח שעושים להם אין לתאר ולשער כלל. ולכן אמר רב, כשתספיד אותי תחמם את לבות השומעים כדי שיתעוררו בתשובה ויבכו והזכות הזו תעמוד לי למעלה בשמים, רואים שאפילו רב ביקש דבר קטן כזה, להספיד אותו באופן כזה שאנשים יתעוררו בתשובה והזכות הזו תעמוד לו. ומכל שכן כשאחד לומד איזה לימוד או מקיים איזו מצוה לעילוי נשמה כלשהי, הוא גורם לה טובה גדולה עד מאד בשמים, והמפרשים פירשו כיון שאדם נפטר מזה העולם כבר נקרא עומד, כי שם אי אפשר להתעלות, אבל כשבר ישראל לומד תורה או מקיים מצוות לעילוי נשמתו אזי גם שם הוא עולה ומתעלה למעלה למעלה. וכן אמר מוהרנ"ת ז"ל שזו המעלה של אדם הזוכה להשתטח על קבר הצדיק, כי אז הצדיק צריך לרדת אליו, ובזה שיורד אזי כשעולה, עולה למקום יותר גבוה, וכן לעולם. ולכן זה דבר גדול מאד להיות בכל פעם אצל קבר הצדיק שהוא יורד בכל פעם אל זה שמבקש שם, ואחר כך עולה עוד יותר גבוה, ולכן גם לאחר ההסתלקות שלו הוא נקרא הולך, כי בכל פעם עולה מעלה מעלה. ולכן לא רק לאדם שבא אל קבר הצדיק יש תועלת, שבזכות הצדיק הגנוז שם ישמעו את תפלתו, אלא גם לנשמת הצדיק יש טובה, כי כך גם אחרי פטירתו הוא נקרא הולך, כי בכל פעם עולה מעלה מעלה. ושמעתי שפעם בא אדם בחלום אל בניו ובכה, אנא שלחו לי חבילות חבילות, והחלום חזר אליהם כמה לילות, ומאד פחדו והצטערו על בכיית אביהם, אבל לא ידעו מה פשר החלום. והלכו אל צדיק גדול שיפרש להם את פשר החלום, וענה להם הצדיק, כוונת אביכם שתלמדו תורה ותקיימו מצוות ותעסקו במעשים טובים ובצדקה וחסד, והכל שיהיה לזכות אביכם, ואת החבילות האלו האבא צריך למעלה, כי שם זה מאד חסר לנשמה, והילדים יכולים לזכות את הנשמות שנפטרו ולהעלותם בעליה אחר עליה, ולעשות להם שם טובה גדולה, וכן עשו הבנים והפסיק האבא לבא אליהם בחלום. רואים מזה איך שהנשמות מאד מאד נהנות למעלה בשמים אם עושים משהו בשבילן, וזו טובה רבה עבורן. וסיפר לי הרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר ז"ל שבא אליו בחלום אחד מאנשי שלומינו שהיה יושב תמיד בחיים חיותו בשיעורו שלמד בין מנחה למעריב לקוטי מוהר"ן, ואמר לר' לוי יצחק ז"ל למעלה מאד מאד חשוב דבר רביז"ל אם לוקחים את זה באמת וברצינות בזה העולם, ועוד אמר לו כי למעלה תובעים מאד על לימוד כסדרן. עוד סיפר לי ר' לוי יצחק ז"ל שבהיותו גר באומין אחר שהסתלק הצדיק מאנשי שלומנו ר' געציל זצ"ל, בא אליו בחלום, ושאלו ר' לוי יצחק ז"ל מה אתכם שם? ענה ואמר עס אי זמיר נישט שלעכט, נאהר איך האב גיקענט מאכין בעסיר (זה לא רע לי, אבל הייתי יכול לעשות יותר טוב). הרי שלך לפניך מעלת האדם שזוכה להכין לעצמו צידה לדרך הארוכה, וכבר לא צריך שיעשו לו טובה שם כי הוא הכין טוב אמיתי ונצחי, וכן מעלת האדם שמזכה את נשמת אבותיו שכבר נסתלקו, כי התורה והמצוות והמעשים טובים שעושים בשביל נשמתם מועילים להם מאד שם בעולם העליון.
|