שאלה: מאת סיגל: שלום לכבוד הרב. אני בת חמש עשרה, ואנחנו חמישה ילדים, שניים יותר גדולים ממני ושתיים יותר קטנות ממני. ההורים שלי במצב גרוע, הם לא מדברים כבר שנתיים בערך והמצב המשפחתי לא טוב. בכל יום שישי יש ריב חדש, וזה ממש קטסטרופה. אני לא מפסיקה לבכות וקשה לי מאוד. המצב של הפרנסה מאוד קשה, ולמרות זאת אמא שלי מנסה שיהיה לנו הכי טוב. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר ויקהל פקודי כ"ד אדר ה'תשע"ג
שלום וברכה אל סיגל תחיה לנכון קבלתי את מכתבך. הסיפור שלך מאד מאד עצוב וכואב, עם כל זאת את צריכה להתחזק מאד, ואת צריכה להתאזר עם אומץ ולדבר פתוח הן עם האבא והן עם האמא, ולהתחנן לפניהם שישלימו ביניהם בשביל הילדים, ותפתחי עצמך לפניהם, היינו לגלות את פנימיות לבבך ואיך שזה כואב לך ומה ההרגשה שלך וכו' ואיך ששאר הילדים סובלים וכו'. כי הורים לא שמים לב מה הם גורמים על ידי המריבות שלהם לילדים שלהם, שהורסים אותם נפשית לגמרי, ובטוח שאם ההורים היו יודעים את זה או מבינים ומרגישים את זה, אזי לא היו רבים וזה ברור. בדרך כלל ההורים חושבים, מה הילדים מבינים הם עדיין קטנים, וכשיגדלו אזי נשלים בינינו וכו' ואינם תופסים שבין כך הזמן עובר והילדים גדלים וכו' והשנאה ביניהם מתגברת וכו' והפער והקרע מתרחב וכו' ובין כך מתגרשים, בשעה שהיו יכולים לכבות את האש כשהייתה עדיין קטנה. ולכן לדעתי כפי שאת כותבת את המכתב ומציגה את השאלה ואת הסיפור וכו' את נראית הרבה יותר גדולה מהגיל שלך, ולכן היה טוב שתדברי עם ההורים ותסבירי להם כמה שאתם הילדים סובלים סבל גדול וכו' ולדעתי זה יזיז להם את הלב וישלימו ביניהם, כי בדרך כלל הורים שרבים ביניהם לא שמים לב איך שהם הורגים נפשית את ילדיהם, כי אם היו יודעים היו משלימים ביניהם. חכמינו הקדושים אמרו (גיטין צ:) המגרש אשתו הראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, ונשאלה השאלה, מה פתאום המזבח מוריד דמעות? הלא היו עוד כלים יקרים במשכן ובבית המקדש כגון הארון והכרובים, השולחן, המנורה, הכיור וכנו, ולמה הם לא בוכים, רק המזבח? אלא המזבח בוכה ואומר מספיק קרבנות הקריבו עלי, אני לא צריך עוד קרבנות שיוצאים מגירושין, ומי הם הקרבנות? הילדים! הם הסובלים והם היוצאים פגועים נפשית. ולכן כל הורים שחושבים להתגרש, שיקחו בחשבון שהולכים להרוס ולאמלל את הילדים שלהם ותישאר להם צלקת נפשית על כל החיים, וישאלו את עצמם האם זה כדאי? האם זו התכלית שלנו בזה העולם? האם בשביל זה הבאנו ילדים לעולם כדי שניתן להם לסבול כל החיים בזה שנתגרש? החיים כל כך קצרים, ולמה צריך לריב? רביז"ל אמר (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן סא) כתוב (תהלים צ) ימי שנותינו בהם שבעים שנה – למי שיש דעת גדולה, כל השבעים שנה זה כמו רבע שעה. עכשיו אשאל אתכם בשביל רבע שעה כדאי להתגרש? בשביל רבע שעה שאנחנו נמצאים בזה העולם כדאי לריב? כדאי לבגוד רחמנא ליצלן אחד בשני? ולכן תקחו את זה בחשבון, הילדים בוכים כשאתם רבים ביניכם, הילדים גדלים בעלי מומין בנפשם כשאתם מקללים ומנבלים את הפה אחד נגד השני, חוסו וחמלו על נפשכם. רביז"ל אמר (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קח) בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה, האדם יכול לאבד ולהפסיד את כל העולם הזה עם העולם הבא גם יחד, ולכן תשלימו ביניכם ותוותרו אחד לשני, ואז טוב לכם וטוב לילדים.
|