מדוע יש אנשים ורבנים שחולקים על חסידות ברסלב, ויש כאלו שמעזים לעשות צחוק מרבנו הקדוש?

שאלה:

מאת מנשה:
שלום לצדיק מיבנאל. אני אוהב אותך מאוד ומאחל לך רק טוב. אני קורא בשקיקה את הקונטרסים המחזקים שלך, ואני מרגיש כאילו שחלקם נכתבו במיוחד בשבילי. הדיבורים והעצות של רבי נחמן כל כך מחזקים אותי, ולכן אני לא מצליח להבין איך זה שיש אנשים וגם רבנים שחולקים על חסידות ברסלב, ואומרים לאנשים לא להתקרב לחסידות ברסלב, ויש אנשים שמעיזים לעשות צחוק ולעג מכל העניין של רבנו הקדוש. מדוע זה ככה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר ויקרא ג' ניסן התשע"ג

שלום וברכה אל מנשה נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עליך לדעת כי הלימוד העמוק של רביז"ל הוא פשוט בתכלית הפשיטות, בלי שום חכמות והשכלות כלל, רק להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ודבר זה מאד מאד קשה לאדם לקבל וכו', כי טבע האדם שרוצה לראות בעיניו גדולות ונצורות וכו', עבודות פראיות ותנועות משונות וכו', ולכן קשה לו מאד מאד לקבל דרך פשוטה וקלה כזו וכו'.

וכבר אמר רביז"ל שהקדוש ברוך הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ויש בדברים אלו עומק גדול עמוק עמוק מי ימצאנו. אדם שואף אויר, וזה אצלו פשוט שהוא מוציא רוח ומכניס רוח בעת שנושף אויר, והוא לא יודע שאין פה אויר, רק עצם חיות אלקותו יתברך, כי אין דבר כזה אויר, הכל אור האין סוף ברוך הוא, וכמובא (תיקוני זהר תיקון ה') ורזא דמלה עוטה אור כשלמה וכו', כד איהי אור מעוטף ולא אתפשט, ואיהו סתים, אתקרי אויר, אור סתים באות יו"ד, נקודה בהיכליה, כד אפיק י' מאוי"ר, אתגליא או"ר וכו', עיין שם, היינו שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודומם צומח חי מדבר הם לבוש לגבי אין סוף ברוך הוא, ואין דבר כזה אויר, מה שאדם נושם, הוא נושם אלקותו יתברך, ומחמת שהכל כל כך פשוט וכו', בני אדם לא יכולים לקבל את זה על עצמם, כי כל אחד מחפש אחר גדולות וחכמות.

ולכן אי אפשר לקבל את אור רביז"ל כמו שהוא וכו', ולכן אנשים רצים ומתרוצצים אל בני אדם שעושים הצגות וכו', קופצים וצוהלים וכו', צועקים וצורחים וכו', עושים כל מיני תנועות משונות וכו', ומחזיקים מזה מאד מאד, ואת הדברים הכי פשוטים מאד מאד קשה להם לקבל וכו', וכבר גילה לנו רביז"ל בפירוש (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות, ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו', ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.

ודבר זה מאד מאד קשה לבני אדם לקבל ולכן הם מתרחקים מרביז"ל, ולא רק זאת אלא שעושים ליצנות מזה וכו' וכו', ולא יודעים שבין כך עושים ליצנות כביכול מהקדוש ברוך הוא שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אשרי מי שמחזיק בדעת רביז"ל, ומרגיל את עצמו להיות תמיד בשמחה עם כל נקודה ונקודה שיש בו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו, תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ודבר זה יש לכל בר ישראל, וראוי לו לשמוח בזה מאד מאד, ולמה בני אדם שמקיימים את זה מדי יום ביומו, אף על פי כן הם שבורים ורצוצים ומדוכאים וכו' וכו'? מפני שהם מחפשים גדולות ונצורות שזה חכמות של הבל.

ולכן אשרי האדם שמשליך את חכמתו המדומה, ומקבל את האמת הפשוטה להיות בשמחה עצומה בנקודת יהדותו, ולהרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמורה, שאז דייקא אל רב טוב הצפון יזכה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים