אני עצבנית מאוד והילדים שלי סובלים מזה. האם כדאי לי לקחת כדורי הרגעה?

שאלה:

מאת איילה:
שלום לכבוד הרב. אני אמא לשבעה ילדים, ובגלל שיש לי הרבה בעיות בחיים, רוב הזמן אני עצבנית. הילדים שלי מסכנים, כי כל הזמן אני כועסת וצורחת עליהם והם מאוד מפוחדים. כשאני בהתקפת כעס אני לא יכולה לשלוט בעצמי ואני מגיעה למצב שכל הגוף שלי רועד, וכשאני נרגעת, אני מצטערת מאוד על הצורה שהתנהגתי והולכת לחבק את הילדים, אבל אני מרגישה שההתנהגות שלי פוגעת להם בנפש.
האם כדאי לי לקחת כדורים להרגעה? ואיך אני יכולה להשתנות ולהפסיק לכעוס כל הזמן?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר צו ו' ניסן התשע"ג

שלום רב אל איילה תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

מאד מאד אני מבקש אותך שתשמרי מאד מהמדה המגונה של כעס שהיא המדה הכי מגונה שרק יש, וזה הורס את האדם לגמרי בגשמיות וברוחניות גם יחד, זכרי מה שהחכם מכל אדם אומר (קהלת ז' ט') "אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח", ובאמת מי שמתבונן אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, אדם כזה הוא אף פעם לא בכעס, כי ברגע שהאדם בכעס הוא מראה לדעת שאין בו אמונה בהשגחה פרטית וכו', כי מי שמצער אותי הוא גם כן שליח מלמעלה, ועלי לשוב בתשובה שלימה שהרשע הזה שרודף אותי שירד ממני וכו', ועל ידי תפלה נמתקים כל הדינים.

ולכן אני מאד מבקש אותך שתחשבי פעמים מה את עושה, עם הכעס לא תפעלי שום דבר, רק תסתבכי יותר ויותר וכו', אם את צריכה לקחת כדורי הרגעה מה טוב ומה נעים, ואל תהססי לקחת את זה, העיקר שיהיה לך ישוב הדעת לא לכעוס, שדבר זה הורס את האדם לגמרי, ובפרט כשיש ילדים למה הילדים צריכים לסבול? למה הם צריכים להיות הקורבנות?

זכרי היטב מה שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שהכעס דוחה מהאדם את כל הפרנסה, ואפילו שנגזר עליו שיהיה לו הרבה כסף וכו', על ידי כעס הוא במו ידיו דוחה את זה וכו', ומדת הכעס זו המדה הכי מגונה שרק יכולה להיות, עד כדי כך שאמרו בזוהר (תצוה קפ"ב.) במאי אתידע לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה, [איך יכולים לדעת אם מותר להתקרב אל האדם הזה או להתרחק ממנו?], ברוגזיה ממש ידע ליה בר נש, וישתמודע מאן איהו, [בכעסו של אדם מתוודע מהות כל האדם ומתגלה מי הוא], אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי אתי עליה, דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי תחותה ההוא אל זר, [אם אדם שומר על עצמו לא להיות בכעס כדי שלא תהיה נעקרת ממנו נשמתו], דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים. [זה הוא אדם כמו שצריך להיות, הוא עבד של הקדוש ברוך הוא והוא אדם השלם], ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא, ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, [ואם האדם הזה לא שומר על עצמו לא להיות בכעס, והוא עוקר את הקדושה ממנו, ונכנסת בו סטרא אחרא, האדם הזה הוא מורד בהקדוש ברוך הוא ואסור להתקרב אליו], ודא איהו (איוב י"ח ד') "טורף נפשו באפו", איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר [אדם שהוא בכעס הוא עוקר את הנפש שלו ושורה בו הסטרא אחרא], ועל דא כתיב (שם) "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו", דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה בגין אפו [מי שבכעס הנשמה שלו בורחת ממנו, והוא מטמא את עצמו].

ואמר האריז"ל שאת כל העבירות יכולים לתקן וכו', אבל מי שכועס הוא עוקר את הנשמה שלו לגמרי וכו', וקשה להחזיר לו את נשמתו וכו', ולכן סובל מה שסובל וכו'.

את כל זה אני כותב לך כדי שתחדירי בעצמך את חומר העוון של כעס, וכן אולי אפעל אצלך שעם כעס לא מגיעים לשום מקום רק ישר לשאול תחתית ומתחתיו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים