אנו אמורים להתארח בליל הסדר אצל ההורים של בעלי, אבל חוששים, כי הם בנתק מוחלט אחד מהשני

שאלה:

מאת שמחה:

לכבוד כבוד קדושת האדמו"ר מוהרא"ש שליט"א. אנו מאחלים למוהרא"ש בריאות איתנה ושישובו לצדיק כל כוחותיו. אנו צריכים עצה: הוריו של בעלי חיים יחדיו באותו בית אך עם קיר אמיתי שמפריד ביניהם. האמא אינה מוכנה לראות את האבא בשום פנים ורוצה להתגרש, והאבא אינו מוכן להתגרש מהאמא בשום פנים.
אנחנו אמורים להתארח בפסח אצל המשפחה של בעלי, ונקלענו לסיטואציה קשה מאוד. האמא לא מוכנה לשבת עם האבא ביחד, ולאבא כמעט אין אף אחד בעולם, וקשה לנו לחשוב שנשב אצל אחד הצדדים והצד השני יהיה מעבר לקיר לבד. מצד שני, אם נלך לצד שלי, ההורים של בעלי ישבו כל אחד בצד שלו לבד וגם על זה קשה לחשוב. המצב כואב לנו מאוד, שאחרי כל ההשקעה בילדים הם נשארים לבד, וגם האח הרווק הודיע שהוא לא יכול לשאת ליל סדר כזה, ומוסכם על כולם שגם הוא לא יגיע במצב כזה להורים.
כואב מאוד לראות משפחה שהייתה נעלמת ומתפוררת ואין לנו עצה אלא מה שתגידו לנו! תודה רבה על הכל.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר צו ז' ניסן התשע"ג

שלום רב אל שמחה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך

כל הסיפור זה מוסר השכל גדול, איך אנשים מבלים את ימיהם ושנותיהם במחלוקת ובמריבות וכו', רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) השבעים שנה של האדם הם כמו רבע שעה, כי הזמן פורח כצל עובר, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ואף על פי כן יש להם זמן לריב ולחיות בשנאה אחד נגד השני, עד כדי כך שגרים בדירה אחד ועשו מחיצה קבועה בניהם וכו', האם יש שטות יותר גדולה מזו?

עם כל זאת אנחנו רואים שזוגות רבים ביניהם וכו', מתגרשים אחד מהשני וכו', וגורמים חורבן והרס במשפחה וכו', מאמללים את הילדים וכו', והכל מחמת חסרון הדעת וכו', כי מי שיש לו דעת אמיתית ויודע שאין בלעדו יתברך כלל והכל בהשגחה פרטית ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, הוא ילמד את עצמו להיות וותרן בביתו וכו' וכו', ולא יחשוב אפילו מגירושין וכו', כי החיים כל כך קצרים ולמה צריכים לריב? אין זה אלא מחמת גיאות שיש בין הבעל ובין האשה וכו', ואני חוזר ומדגיש פעם אחר פעם לכל זוג שידעו אשר איש ואשה צריכים להיות וותרנים אחד להשני, ולתת תשומת לב אחד להשני, וזו שלימות הבית, ועל ידי זה ממילא יש אהבה והבנה הדדית, אבל הרגע שרוצים אחד להשתלט על הזולת, דעו לכם שזה הס"מ שבא לשבור את הבית.

הזוהר הקדוש קורא איש לבדו פלג גופא, חצי גוף, נמצא כשאדם מתחתן זה גוף שלם, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", היינו שניהם חצי חצי, וביחד הם שלם, מה שאין כן כשאחד רוצה להשתלט על הזולת, זה הס"מ, היינו שישים על ארבעים, אני יותר ממך וכו', והרגע שהבעל או האשה חושבים שאחד יותר מהשני עם עשרה אחוזים, וההוא פחות ממני עם עשרה אחוזים, זה כבר נקרא ס"מ שישים על ארבעים, ולכן כל מי שרוצה שלום בית אמיתי, צריך לדעת שהאיש והאשה הם גוף אחד, וכמו שאמר החכם מכל האדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם", ולכן אם רוצים שלום בית אמיתי, זה צריך להיות משני הצדדים, הן מהבעל והן מהאשה, לוותר אחד להשני, ואז הם חצי חצי שותפים שלמים, ותמיד יחיו ביחד באהבה ובהבנה הדדית, ויצליחו בחיי נישואיהם.

הלוואי שכל זוג היה מכניס את הדיבורים האלו אל הלב, והיו חיים עם זה, ואז היו מוותרים אחד להשני, והיו חיים חיים נפלאים מאד, וזו דעת רביז"ל, הרי דוד המלך אומר (תהלים צ') "ימי שנותינו שבעים שנה", וגם זה פורח מהר מאד, ואם כן למה צריכים לריב ולאמלל את כל המשפחה? לדעתי אתם צריכים לדבר פתוח עם אבא ואמא שישלימו בניהם, ואם לא, אתם לא באים לליל הסדר, כי איזה חינוך זה להילדים לחיות ככה? ואם הם לא רוצים להשלים אתם לא צריכים ללכת לשם. בוודאי זה כואב אבל מה יכולים לעשות?

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים