שאלה: מאת הלל: לכבוד הצדיק מיבנאל. שמעתי שהצדיק אמר שכל חסיד ברסלב צריך לעסוק בהפצה, ורציתי לדעת מה המעלה של מי שעוסק בהפצת תורתו של רבי נחמן מברסלב? ומדוע הצדיק מעורר את תלמידיו כל כך על עניין זה? אשמח מאוד אם תענו לי. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר צו ט' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל הלל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל הזהירנו מאד מאד לקרב רחוקים, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ד) שעל ידי שמקרבים בני אדם לעבודת השם יתברך מעלים את כבוד השם יתברך לשורשו, ואמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא פ"ח.) על הפסוק (ירמיה ט"ו) "אם תוציא יקר מזולל" אלו שמקרבים בני אדם לעבודת השם יתברך, כי זה נקרא מוציא יקר מזולל, היינו מזילותה דגלותא, ובזה שמקרבים רחוקים, זה תיקון על מעשיו המגונים שעשה עד עכשיו וכו'. והנה ללכת לדבר עם אנשים, יש בזה נסיון גדול וכו', כי הבחירה מאד מאד חזקה וכו', הנה אתה מדבר עם בן אדם וכו', וכבר בא שליח הס"מ וכבר מקרר אותך וכו', כי הוא מדבר בדיוק ההיפך, אבל בזה שנותנים לאדם ספר שמחזק ומעודד ומשמח אותו, ומחדיר בו אמונה פשוטה בו יתברך, ומפיח בו רוח חיים חדשה לגמרי, והוא יושב בתוך ביתו לבד ומעיין בתוך הספר או בתוך החוברת שקיבל ברחוב וכו' וכו', ומעיין בו וחוזר ומעיין בו כמה וכמה פעמים, זה כבר עושה את הפעולה הנכונה, כי אף אחד לא יכול לדבר נגד זה, כי הוא יושב בתוך חדרו וכו', או שוכב במטתו ומעיין בספר, וזה מושך את לבו אליו יתברך, ומחזק ומגביה את רוחו הנפולה. ולכן זה דבר גדול מאד להפיץ את אור רביז"ל בעולם, כדי לקרב רחוקים, שזה היה רצונו של רביז"ל שנלך וניסע נסיעות רחוקות העיקר לקרב רחוקים אל הקדוש ברוך הוא, ולגלות ולפרסם את אמתת מציאותו יתברך לכל בר ישראל. וסיפר רביז"ל משל למה צריכים לקרב אנשים (חיי מוהר"ן סימן תמ"ז) פעם אחת היה עשיר גדול שהיו לו כמה אלפים ורבבות וכו' וכו', ויהי היום עשה העשיר כרוז ואמר, כל מי שצריך ללוות כסף, יבוא אצלו והוא ילווהו, מסתמא היו על זה קופצים רבים, ובאו אצלו הרבה אנשים ולוו אצלו כסף. והעשיר הזה היה אצלו פנקס על כל החובות וכו', מי שלווה אצלו, ומי שחייב לו וכו', פעם אחת לקח את הפנקס בידו והתחיל לעיין בו, וראה שהוציא הרבה כסף על עסק ההלואות שהלווה לכל כך הרבה אנשים וכו', ואין איש שם על לב שיבוא להחזיר ולפרוע לו מה שלווה ממנו וחרה לו על זה, והיה לו עגמת נפש ויסורים גדולים. בתוך הלווים היה איש אחד שלווה גם כן אצל העשיר, ואיבד והפסיד את הכסף שהלווה באיזה משא ומתן וכו', עד שלא היה לו ממה לפרוע חובו, והיו לו יסורים גדולים מזה, היינו שהאיש הזה שאיבד את הכסף באיזה עסק שעשה ולא הצליח וכו', היה לו יסורים גדולים מזה שאין לו לפרוע חובו, והתיישב האיש הזה בדעתו, שעל כל פנים צריך להתראות פנים עם העשיר ולספר לו כל לבו, באשר שהוא אנוס בדבר ואיבד את הכסף, ואין לו מאיפה לשלם וכו'. ובא אצל העשיר והתחיל לספר לפניו לבו באשר שאיך שקיבל אצלו כסף בהלואה והגיע זמן פרעון ואין לו ממה לשלם כי הפסיד את כל הכסף וכו', ואינו יודע כלל לשית עצות בנפשו מה לעשות בזה וכו', ענה העשיר ואמר לו, מה איכפת לי הכסף שאתה חייב לי וכו'? כי מה כבר נחשב אצלי סך קטן כזה שאתה חייב לי כשתחזיר לי את זה, או להיפך נגד סך הכולל מההלואות אשר עולה לאלפים ולרבבות וכו'? על כן רצוני שתלך אצל כל הלווים שלי ותתבע אותם, ותזכיר אותם שהם חייבים לי כל כך הרבה כסף, ולמה לא משלמים לי חזרה מה שלוו אצלי? ואפילו אם לא יפרעו ויחזירו את הכל, רק כל אחד יתן ויחזיר אפילו מעט מחובו וכו', גם כן יעלה אלפים פעמים כמו הסך כל החוב והלוואה שלך. היינו כשאדם חוטא וכו', ובא לבכות להקדוש ברוך הוא שהוא מאד מתחרט למה חטא ולמה עשה שטויות בחיים, ורוצה לחזור בתשובה אבל קשה לו, כי הרע מתגבר עליו וכו', אומר לו הקדוש ברוך הוא, לך תגבה את החובות אצל שאר אנשים, היינו תעורר אותם בתשובה שלימה שיחזרו אלי וכו', ואפילו שלא יחזרו בשלימות, רק כל אחד יקיים כמה מצוות, זה כבר שווה אצלי פי מליונים ממה שאתה חייב לי וכו', ואם תגבה לי חובות אחרים, אז אני ימחול גם את החוב שלך, היינו אם תחזיר בני אדם בתשובה, אזי אני ימחול גם את העוונות שלך, רואים מזה את גודל המעלה של מי שהולך להפיץ את אור רביז"ל בעולם, ולקרב רחוקים. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|