שאלה: מאת אברהם: לכבוד הצדיק מוהרא"ש שליט"א. תודה על השו"ת הנפלא, והלוואי שכל הצדיקים היו מתנהגים כמותכם לעזור לעם ישראל. תשובה: | ||
 | ||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר צו י"א ניסן התשע"ג שלום וברכה אל אברהם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. ידוע ומפורסם לכל גודל קדושתו ועבודתו במסירות נפש הכי גדולה של הרב הקדוש רבי חיים זאנוויל מריבניץ זי"ע. כשהגיע בפעם הראשונה לארצות הברית, ושמו הטוב הלך לפניו, אזי מאות אנשים רצו אחריו בכל יום לקבל את ברכתו (כי לצערינו הרב לא חסרות צרות ויסורים וכו' וכו'), וידוע שברכתו נתקיימה. והנה בביתי היתה צרה גדולה מאד וכו', ואשתי עוררה אותי שאלך אליו ואבקש ממנו ברכה, ולספר לו את כל הצרה וכו', ואני התחמקתי בכל פעם, כי אמרתי לה אשר תהלה לאל אני מקורב אל רביז"ל, והוא רבי ומורי וכו', ויען שהציקה בכל יום שאנחנו צריכים לצאת מהצרה הגדולה וכו', ואנשים נושעים על ידו, מדוע לא תפנה אליו? עניתי ואמרתי לה אם הקדוש ברוך הוא רוצה שאפגש עמו, אזי יסבב שיבוא אלי וכו'. והיה הדבר בעיניה מאד מוזר וכו', כאילו זה אף פעם לא יקרה וכו', ולא לקח הרבה זמן ובא להתאכסן אצל שכן אחד שגר ארבעה בתים רחוק מביתי, והיות שבביתי יש מקוה ובית הכנסת, אזי ישב שם ממוקדם בבוקר, עד מאוחר בלילה, ושם עבד את עבודתו במסירות נפש הכי גדולה, ויש הרבה לספר מה שראיתי במשך שבוע שלם שהוא התאכסן בבית מדרשי. אז היתה תקופה שבכל פעם הלך להתאכסן אצל אחר, כדי שלא יפריעו לו, ויען שהגיע פתאום אל השכן שלי, אזי אף אחד לא ידע איפה הוא נמצא, ולכן ביום הראשון כשבא אלי, תיכף ומיד סידרתי לו מנין, והיות שלא היו אז אנשים, אזי דברנו מה שדברנו וכו' וכו', (ואין כאן המקום להאריך בענין זה), אבל בין כך חברא חברא אית ליה, והתחיל להתפרסם שהוא נמצא בבית הכנסת שלי, אזי התחילו לבוא בכל יום מאות אנשים, ובכל יום שנתפרסם יותר ויותר שנמצא אצלי, אזי מילאו את הבית הכנסת מבוקר השכם עד מאוחר בלילה, והיו דחיפות גדולות מאד וכו', שכולם באו לבקש ברכות ממנו, ולשפוך את מר נפשם לפניו וכו', וראיתי אצלו דברים נפלאים מאד פלאי פלאים, איך שברכותיו נתקיימו, וכן ראיתי לפני אדם שהכסף בכלל לא מעניין אותו, ולא היה לו שום עסק עם כסף, אנשים זרקו על השולחן כסף, והיתה ערימה גדולה של כסף, ולא היה איכפת לו שום דבר, הוא היה יכול לקום ולהשאיר את הכל, והגבאים חטפו את הכסף ושמו אותו בשקיות… אזי תיכף ראיתי לפני איש אמת, כידוע אצל אנשי שלומינו אשר אנשי הבעל תפלה מאסו בכסף לגמרי, ולא עשו שום עסק מכסף, וזה הסימן הראשון של אדם שמחזיק באמת, מאחר שמואס בכסף וכו'. את המסירות נפש שהיתה לו בטבילת מקוה, זה אי אפשר לתאר ולשער כלל, במשך תפלת שחרית אחת שהתפלל כשעתיים ויותר, היה יכול לחלוץ את התפלין לכל הפחות עשר או חמש עשרה פעמים בלי שום גוזמא כלל ולטבול במקוה ולהמשיך את התפלה, והיה זריז כל כך בהמקוה, עד שלא לקח לו רק כמה דקות וכו', והמשיך להתפלל בבכיות עצומות, ואת גודל המסירות נפש שהיתה לו, אי אפשר לתאר ולשער כלל, איך שמסר את נפשו עבורו יתברך, וכן את גודל האהבת ישראל שהיתה לו, זה בלתי אפשרי להסביר, וכל זה ראיתי במו עיני, ויש עוד המון דברים שראיתי ושמעתי אצלו, כי התאכסן בבית מדרשי שבוע שלם, אבל אין כאן המקום להאריך בזה. על כל פנים רואים מכל זה יהודי שמוסר את נפשו בשביל נשמות ישראל, הברכות מצויות אצלו, ואשרי מי שמתחזק באמונת חכמים, להתקרב אל צדיקים אמיתיים. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|
