שאלה: מאת דון: לכבוד הצדיק יסוד עולם. האם כשאני מתוודה לפני השם יתברך, ואני מפרט בפרטי פרטיות מה שעשיתי ומה שהיצר הרע רוצה להסית אותי לעשות זה בגדר ניבול פה? בנוסף יש לי בעיה רצינית, כי לפעמים בזמן הווידוי אני מהרהר במה שאני אומר ומגיע לחימום, אבל מצד שני, אני מרגיש צורך גדול לספר להשם יתברך את כל מה שכואב לי, כי בלי זה אני מרגיש אבוד לגמרי. מה דעת הצדיק בעניין? אני יודע שהצדיק טרוד, אבל אהיה אסיר תודה אם הצדיק ישיב לי תשובה שלימה. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' קודם החג הפסח י"ג ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל דון נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" זה וידוי דברים וידוי זה מצות עשה כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח. ואמר רביז" ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') עוונותיו של אדם הם על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", כשבר ישראל חוטא רחמנא ליצלן נחקקות העבירות על עצמותיו, וזה מה שהורג אותו לגמרי, כמו שכתוב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", ועל ידי וידוי דברים שאדם מתוודה להקדוש ברוך הוא, יוצאות מעצמותיו האותיות החקוקים עליהן, עד שיכול לזכות שיאיר עליו מלך הכבוד בעצמו, כי ענין הוידוי דברים שאדם מתוודה להקדוש ברוך הוא, זה דבר גדול מאד, כי אדם צריך לגלות את פנימיות לבבו וכל מה שעובר עליו אליו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רנ"ט) כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך, ומתוודה ומתחרט על גודל הפגמים שעשה, אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו, כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול, וזה בחינת (דברים כ"ו) "את הוי"ה האמרת והוי"ה האמירך" וכו', והיא מנחמת אותו שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים. ולכן אשרי מי שיש לו שכל ובא בכל יום אליו יתברך, ושופך את כל לבו לפניו יתברך אפילו שעשה כבר מה שעשה וכו', יזכור שהוא בן של הקדוש ברוך הוא, וכמו שהבן לא מתבייש מהאבא, כך אדם לא צריך להתבייש לבוא לפני הקדוש ברוך הוא ולספר לו את כל אשר עם לבבו, ואמרו חכמינו הקדושים (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם שנאמר (ויקרא כ"ו) "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו"; אשרי מי שמתוודה תמיד את כל עוונותיו לפניו יתברך, ומספר לו יתברך את כל אשר עם לבבו, בלי שום חכמות והשכלות כלל. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|