יש לי בלבולים באמונה ואני נקרעת בין שתי עולמות

שאלה:

מאת רחל:

לכבוד הרב, שלום ורפואה שלימה. אני נקרעת בין שתי עולמות, גדלתי במשפחה דתית וחונכנו לשמירת מצוות ולאמונה באלוקים, אבל אני התרחקתי מהדרך של המשפחה, חיה חיים חילוניים ומגדירה את עצמי כאתאיסטית.
מצד אחד אני לא מאמינה במאה אחוז באלוקים ובזה שצריכים לשמור את כל המצוות כמו שכתוב בתורה, ומצד שני אני לא שלמה עם עצמי, ותמיד מקונן בי הספק שאולי אני חיה בטעות, ואני לא מאמינה באלוקים רק כי נוח לי לחיות בחופשיות בלי עול. בקיצור אני מבולבלת מאוד ולא יודעת מה לעשות. אשמח לשמוע את דעתו של הרב. תודה. 

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק חול המועד פסח י"ח ניסן התשע"ג

שלום רב אל רחל תחי'     

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שאמונה היא חקוקה בלב כל בר ישראל, כי האמונה היא הנשמה של היהודי, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רע"ד) שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקור עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי, כי הנקודה הקדושה של קדושת ישראל שיש עדיין בתוכם, אף על פי שהם רשעים גמורים, היא מבלבלת אותם, ומביאה בהם הרהורי תשובה ויראה מאימת הדין הגדול, ומחמת זה אין להם תענוג מהעבירות והתאוות שלהם, על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום, באופן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת, אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא ליצלן, רחמנא לישזבן, כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד. וזה נמצא אצל כל בר ישראל, ואף אחד לא יודע מזה, חושבים שבזה שיגיד שהוא לא מאמין בכלום והוא אתאיסט וכו', בזה יהיו לו חיים טובים, אבל אף אחד לא מתאר לעצמו שדייקא אלו שמנסים לעקור את האמונה מעצמם, להם החיים מאד מאד קשים, כי בכל פעם באה הנשמה ואומרת להם אולי בכל זאת יש אלוקים חי ומלך עולם, ובזה מתבלבלת ונופלת כל התאוריה של כפירות ואפיקורסות שבונים לעצמם, וכן בכל פעם ופעם.

ולכן עלייך לדעת שלא יועיל לך שום דבר את יהודיה עם נשמה יהודית, אבל מרוב העוונות והחטאים שלך בזנות וכו', ובאכילת טרפות ונבלות, וחמץ בפסח וכו' וכו', על ידי זה טמטמת את הלב והמוח שלך ובשביל זה נכנסו בך מחשבות של כפירה ואפיקורסות, עד שאת אומרת לעצמך שאת אתאיסטית וכו'. לדעתי את טיפשה גדולה, כי הרי אדם הולך, מי הולך בו אם לא הקדוש ברוך הוא? כי אם היה מוציא ממנו את החיים היה נשאר פגר מת. וכן אדם רואה, מי רואה בו אם לא הקדוש ברוך הוא? וכן כל האיברים שמתפקדים כמו שצריכים לתפקד, איך הם מתפקדים אם לא הקדוש ברוך הוא שמחייה אותם? אז מה שייך להגיד שאת אתאיסטית? אין זה אלא את טיפשה גדולה, שאיבדת את השכל על ידי העבירות שעשית וכו' וכו'.

ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ב) שיש עבירות שהם מכניסים כפירות באדם, ויש שבאים עליהם מחשבות על האמונה מחמת שלא נולדו בקדושה כראוי. ויש שהוסיפו על זה מעשיהם הרעים שעשו בעצמם, כי יש עבירות שהם מזיקים ופוגמים את האמונה, ולזה צריכין בושה ולב נשבר, שמי שיש לו חקירות ומחשבות אלו חס ושלום, ראוי לו להתבייש מאד על אשר נולד בגשמיות כזה, או שעשה מעשים כאלו שבא לזה שיבואו לו מחשבות כנגד אמונתנו הקדושה, (במדבר י"ד כ"א) "וכבוד ה' מלא את כל הארץ" כי (ישעיה ו' ג') "מלא כל הארץ כבודו", ועליו באים מחשבות חס ושלום, לגרשו ולעקרו חס ושלום מאלקים חיים אשר הוא חי החיים יתברך ויתעלה שמו. ואין צריך לבאר גודל הבושה שראוי שיהיה לו כשבאים עליו מחשבות כאלו חס ושלום, ועל ידי בושה ולב נשבר על ידי זה מגרש ומשבר החקירות והמחשבות.

ולכן לדעתי עליך להתבייש מאד מאד איך נפלת בירידה ונפילה כזו, אפילו להוציא מהפה את המילה הטיפשית שאת אתאיסטית? הלא כל העולם כולו הוא רק אלוקות, ודומם צומח חי מדבר הם לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, אך אדם מרוב עוונותיו מטמטם את דעתו ומעקם את לבבו וכו'.

ואמר רביז"ל (שם) אשר צריכים לדעת שאמונה הוא ענין חזק מאד, וחייו חזקים מאד על ידי אמונה. כי כשיש לו אמונה אפילו כשבאים עליו יסורים חס ושלום, אזי יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו, כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורים הם לו לטובה ולכפרה, ובסוף ייטיב לו השם יתברך בעולם הזה או בעולם הבא, אבל אחד שמחקר, היינו שאין לו אמונה וקורא את עצמו אתאיסט, כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות, ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו, והמשכיל יבין דברים אלו מאליו ויבין דבר מתוך דבר, כי אי אפשר לבאר הכל בכתב, כי האמונה הוא דבר עמוק עמוק מאד, והכלל שעיקר הוא האמונה בלי שום חקירות כלל, ובזה יהיה חזק לעולם בעולם הזה ובעולם הבא ולעולם לא ימוט, אשרי לו.

ואמר רביז"ל (שם) גם זאת צריך לדעת, שיש נשמות כשרות שנולדו בכשרות, וגם לא קלקלו מעשיהם, שאין באים עליהם כלל מחשבות כאלו, ואפילו כשמדברים בפניהם מענינים אלו, היינו כפירות ואפיקורסות וליצנות מהיהדות וכו' וכו', לא איכפת להם כלל, ואינו מבלבל דעתם כלל, וזה דומה כמו שמדברים מתאות ניאוף בפני סריס וכו', שבודאי אינו מבלבל דעתו כלל, כן אלו האנשים כשרים שנולדו בכשרות אינם שומעים כלל, ואינו נכנס באזניהם כלל עניני חקירות ובלבולים וספיקות באמונה הקדושה, כי הם חזקים מאד מאד באמונה בו יתברך, ולכן לדעתי תחזרי בתשובה שלימה, על כל העבר המלוכלך שלך וכו', ועל ידי זה תזכי לאמונה ברורה ומזוככת בו יתברך ותתענגי בזיו שכינת עוזו יתברך.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך חג שמח