אני רוצה לתת צדקה לכל מוסד שמבקש ממני, אבל אשתי טוענת שאין לנו כסף

שאלה:

מאת יוסף:
לכבוד הצדיק מוהרא"ש, אורך ימים ושנים ירדפו ויגיעו אליכם, אמן.
רצוני לשאול שאלה עקרונית בנושא הצדקה כי אשתי ואני מנסים לברר נקודה מסוימת. אני מרגיש דרישה פנימית מאוד חזקה לעזור ולתרום לכל מוסד או עמותה שמתקשרים להתרים, וזאת מתוך הכרת הטוב וזיכרון חזק של התקופות הקשות שלי, כמה עזרו לי, תמכו בי והשפיעו לי ובזכות זה הצלחתי בהרבה דברים בחיים, וזה חקוק בליבי, לעצור לכל אחד טרמפ, לתת צדקה וכו'.
העניין הוא שאשתי טוענת שאין לנו כסף. ובאמת, איננו בפלוס בבנק ואף נמצאים בחוב של כמה עשרות אלפים, ומתמודדים לגמור את החודש. טענתי החזקה הבוערת בי היא איפה כאן האמונה? איפה מוצאים את השם בתוך זה? כי הרי חז"ל אמרו "מי שמזונותיו מצומצמין יעשה מהם צדקה", וכן בדברי רביז"ל מצוי שמצדקה לא מגיע נזק וחסרון, וכן בתניא מובא שעיקר שלמות הצדקה שיודע שלא הוא נותן אלא "משלך נתנו לך", וההשגה הזאת היא מעל הטבע.
נכון שאין לנו כסף למותרות, אבל אני מאמין שאם ניתן צדקה יהיו ניסים. זה מרתיע אותי לחשוב רק בדרך הטבע, כמו איזה איש עסקים קר שכל וכו', כי אז מה ההבדל ביני לבין הרבה נדיבים שאינם שומרי תורה? ההבדל הוא שהיהודי נותן יש מאין ומתוך אמונה. אשתי אומרת שקודם לכל זה צריכים לשלם חובות שוטפים ואני אומר שאין לדבר סוף, ואם נחכה עד שיהיה לנו כסף בשפע אולי חס וחלילה לא ניתן צדקה לעולם, או בגיל שישים…
נחוץ לציין שבוודאי אנו משתדלים מאוד לתת בכל יום צדקה בסיסית של כמה פרוטות, וכן יש לנו כחמש תרומות קבועות למוסדות שונים ברחבי הארץ בסך מאתיים וארבעים ש"ח מדי חודש. תמיד אני מקשיב לאשתי ולא נותן צדקה, אבל זה גורם לי להרגיש קמצן וקטן אמונה ולא מספיק כואב את חסרון אחיי. נשמח לבירור החלטי של נקודה זו. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק חול המועד פסח י"ח ניסן התשע"ג

שלום וברכה אל יוסף נ"י    

לנכון קבלתי את מכתבך.

הדבר הראשון אתה ואשתך צריכים להתחזק יחד ולאהוב אחד את השני, ולא להתווכח אחד עם השני, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.

בענין צדקה, הרי יש שולחן ערוך והלכות מפורשות מתי צריכים לתת צדקה, וכמה צריכים לתת צדקה, ומי צריך לתת צדקה.

בוודאי אשתך צודקת שצריכים לדאוג קודם לעצמו, כי לא יתכן שאדם יתן את כל הכסף שלו לצדקה, ואחר כך הוא יהיה עני גדול, או שיחיה בדחקות ויצטרך אל הבריות וכו', וכך מובא בשולחן ערוך (הלכות צדקה סימן רמ"ט סעיף א') שיעור נתינתה אם ידו משגת, יתן כפי צורך העניים, ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר, ואחד מעשרה מדה בינונית, פחות מכאן עין רעה. וחומש זה שאמרו, שנה ראשונה מהקרן, מכאן ואילך חומש שהרויח בכל שנה. הגה: ואל יבזבז אדם יותר מחומש שלא יצטרך לבריות ודווקא כל ימי חייו, אבל בשעת מותו יכול אדם ליתן צדקה כל מה שירצה, ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה רק שתננו לעניים; עיין שם. ולכן למה אתם צריכים להתבלבל ולהתווכח אחד עם השני? בוודאי זו מצוה גדולה לתת צדקה, עם כל זאת אתם צריכים תמיד לזכור שאם יש נותנים הרבה, ואם אין אז נותנים מעט, כי אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, חייב ליתן צדקה ממה שיתנו לו.

חזקו ואמצו מאד, ואתם צריכים מאד מאד לשמוח שתהלה לאל רק זה הויכוח ביניכם, ואתם לא מתווכחים על שטויות, שלצערינו הרב רוב רובם של הבני הנעורים והזוגות הצעירים מתווכחים בדברים של מה בכך וכו', עד שבאים למריבות וכו', שזה מביא קנאה ושנאה וכו', אלימות מילולית, אלימות פיזית וכו' וכו', עד שמתגרשים רחמנא ליצלן.

הקדוש ברוך הוא יתן לכם שפע גדול מאד מאד שתוכלו להרבות בצדקה, כי אין עוד מצוה יותר גדולה מלתת צדקה לעניים, ובפרט צדקה כזו שנותנים לאכול ולשתות לרעבים ולצמאים וכו', הצדקה הזו עולה כל הצדקות, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא ט) אין בודקין למזונות, היינו בכל דבר יכולים לרמאות בני אדם וכו', אבל אם בא אחד והוא רעב וצמא, שמה הוא לא יכול לרמאות אותך, כי מי שבאמת רעב או צמא הוא יאכל וישתה, ומי שלא רעב וצמא הוא לא יאכל ולא ישתה, ולכן אין צדקה יותר גדולה מלתת לאכול לרעבים וצמאים, ולכן תעשו כל מה שביכולתכם לעזור לצדקה כזו שנותנים לאכול לעניים ואביונים, ותהלה לאל יש לנו "בית התבשיל – אהל אברהם" ביבנאל, שמחלקים בכל יום למעלה מאלף מנות אוכל במשך כל היום, ומי שרק רעב יכול לבוא ולאכול, והצדקה הזו היא עולה על כל הצדקות, ואשרי מי שיש לו חלק בצדקה הקדושה הזו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדכם שיהיה לכם הצלחה מרובה ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו. 

המאחל לך חג שמח