|
שאלה: מאת פנחס: תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר שמיני כ"ג ניסן התשע"ג שלום וברכה אל פנחס נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. וכל זה כשיש לו לאדם הרהור באקראי בעלמא, אזי די לו באמירת שתי פסוקים האלו, אבל אם הוא חס ושלום רגיל בהרהור של התאווה הכללית תאוות ניאוף רחמנא ליצלן, ואינו יכול להפרד ממנה, אזי צריך גם להוריד דמעות בשעת קבלת עול מלכות שמים, היינו בשעה שאומר "שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שיוריד גם דמעות, שזה יבטל ממנו את התאווה המגונה הזו, שבאמת זו קליפה שמתלבשת באדם, וקשה לו מאד מאד לצאת מזה, כי מי שרגיל בהרהורים רעים הרהורי ניאוף, קשה לו מאד מאד להפרד ממנה. ולכן אפילו כמה וכמה פעמים ביום יאמר את שני הפסוקים האלו, כדי להנצל מהרהורים רעים ומהרהורים מגונים, ויוריד דמעות בעת אמירתם, וזה יועיל לו מאד מאד. ומוהרנ"ת מסביר (לקוטי הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ד') מה הוא הענין של אמירת שני פסוקים אלו "שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כי עיקר העצה להנצל מהרהורים רעים הרהורי ניאוף וכו', העיקר הוא האמונה הקדושה, שהוא סוד "שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כי על ידי אמירת שני פסוקים אלו זוכין להינצל מהרהורי ניאוף, שהוא תיקון הברית, שהוא תיקון המוחין, שהם הכלים לצייר האור לברכה וכו', ואת המוחין מקבלים דייקא על ידי קריאת שמע, שאז אדם מבטל את כל כולו אליו יתברך וכו', ועל כן על ידי האמונה הקדושה שהיא קריאת שמע, על ידי זה יכולים לצייר את האור לברכה, ואז יכולים לעסוק בתורה, ולקבל עצות מתורתו של הצדיק האמת, כי נצטייר האור לטובה ולברכה, על ידי האמונה הקדושה, שהוא :שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שהם סוד תיקון הברית, כי עיקר הוא האמונה הן בכלליות התורה, והן בפרטיות בכל דור ודור, שצריכין להתקרב להצדיק האמת שבכל דור ודור, העיקר הוא האמונה. שצריך לבטל דעתו לגמרי כאילו אין לו שום דעת עצמו כלל, ויסתכל רק על האמת לאמיתו, וימשוך עצמו רק אל האמת, שהוא סוד האמונה, ולא יטעה את עצמו, ואז בודאי יזכה לקבל עצות קדושות, ותיקון גדול מהצדיק ותורתו, אף על פי שלא תיקן בריתו בשלימות עדיין, ואין המח שלו בשלימות. והעיקר שיכיר את מקומו וידע זאת בעצמו, איך המוח שלו אינו מתוקן כראוי, מחמת פגם הברית שלו, כפי מה שיודע בנפשו, ועל כן הוא צריך לבטל דעת עצמו לגמרי, וכשבא אל הצדיק יטה דעתו רק על האמת לאמיתו, וכן כשעוסק בתורה יבטל בכל פעם את הערמימיות שנכנס בתוכו על ידי פגם הברית, ויבקש מהשם יתברך שיגלה לו נקודת האמת, ובכל פעם שידע תמיד בכל עת איך להתנהג באמת לאמיתו, ואם יבוא על דעתו איזה קושיא על הצדיק, או על התורה הקדושה, או על השם יתברך, אזי יבטל דעתו הפגומה וכו', ויאמר בלבו מי אני ומה דעתי וחכמתי שיהיה קשה לי איזה קשיא על השלם בדעת? כי הלא אני יודע בעצמי שדעתי עכורה ופגומה מאד על ידי פגם הברית שלא זכיתי עדיין לתקן, ויבטל דעתו לגמרי, ויסמוך עצמו רק על אמונה פשוטה בו יתברך, וימסור לבו לגמרי להשם יתברך, ולצדיקי אמת, ולתורתם הקדושה, שיוליכו אותו בדרך האמת כרצונם, ואז יזכה שיאיר לו האמת בכל עת. ויזכה לצייר ולקבל אור תורתם בסוד ברכה, אף על פי שלא זכה עדיין לתיקון הברית בשלימות, כי האמונה הקדושה עולה על הכל, כי על ידי האמונה הוא נכלל בהשם יתברך, ובהצדיקים שמאמין בהם ובתורתם, ואז הם בעצמם מציירים לו האור לברכה, וממשיכין לו אור מתוקן ומצוייר בסוד ברכה מלמעלה קודם שיורד אליו, ואז אין הכלים פגומים שלו יכולים לקלקל האור חס ושלום לציירו בהיפך, כי כבר נצטייר האור למעלה בסוד ברכה. ולכן תתחזק ביתר שאת ביתר עוז לומר את שני הפסוקים האלו "שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ותוריד דמעות בעת אמירתך את הפסוקים האלו, וכן תבקש הרבה ממנו יתברך שיטהר את המח מחשבה שלך, כי מי שנכנס בקליפה הזו של הרהורים רעים להרהר אחר עירום זיהום טינוף וכו' וכו', מאד מאד קשה לו לנתק את עצמו מזה, כי מרוב הרגלו הרע להכניס את מח מחשבתו שהיא לבוש לנשמתו במקומות מטונפים כאלו וכו' וכו', אזי נשמתו מלאה כתמים ופגמים וכו', ועד שזוכה שמכבס את נשמתו ואת מח מחשבתו שהם הלבוש של נשמתו, לוקח הרבה זמן, כי יש בני אדם שנפלו כל כך בהרהורים רעים, עד שקשה להם לנתק את עצמם מהקליפה המגונה הזו. ולכן עליך להתאמץ ביתר שאת וביתר עוז עם סבלנות גדולה מאד רק להיות רגיל לומר את שני הפסוקים האלו "שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בכל פעם, ותבקש ותתחנן ממנו יתברך שתזכה לצאת מההרגל הרע הזה של הרהורים רעים ומחשבות זרות וכו' וכו', ואז אם תהיה עקשן, סוף כל סוף תתפטר מהצרה הגדולה הזו.
|
