למה הכוונה בדיבור ש"הצדיק הוא השדכן"?

מאת רבקה:

לכבוד הצדיק, שלום רב. ראיתי שכתוב כמה פעמים בספרים שלכם ש"הצדיק הוא השדכן" ורציתי לשאול מה הכוונה, כי הרי ברוב הפעמים הבחור והבחורה נפגשים בלי קשר לשום צדיק, אז מה הכוונה בדיבור זה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר תזריע מצורע כ"ז ניסן התשע"ג

שלום רב אל רבקה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ט) שהצדיק הוא השדכן המשדך את כל השידוכים, וצריכים לבוא לשמוע תורה מפיו, ואז דייקא על ידי זה יכולים למצוא את בת זוגו, והנה אל תקחי את זה כל כך בקלות בעניני שידוכים וכו', כי מוכרחים את הצדיק האמת שיפתח לנו את העינים, ולא נלך אחר הרגשות וכו', או תאוות הלב וכו', כי זה לא כל כך פשוט כמו שאת חושבת, כי כבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקצ"ה) שכל איש יש לו כמה וכמה זיווגים, רק שיש בזה כמה בחינות שונות וענינים נפלאים. כי מכל הדיבורים שמדברים בעניני השידוכים, אף על פי שאינם נגמרים, זה בעצמו בחינת זיווג ושידוך. ולפעמים יושבים בני אדם בבתיהם ואומרים שראוי שזה ישא את זאת, ועל ידי זה נגמר בחינת הזיווג של זה האיש עם אותה האשה, ולפעמים באים שדכנים ומדברים השידוך אבל אינו נגמר, וגם זה בחינת זיווג ושידוך, ובוודאי היא בחינת זיווג יותר מהראשון, ולפעמים נוסעים לעשות השידוך ובעת הגמר נפרדים מאיזה סיבה, ולפעמים נגמר השידוך ואחר כך מפסיקים הקשר של תנאים, ולפעמים באין לידי נישואין ואחר כך בסמוך נעשה גט ביניהם, ולפעמים אינו נעשה הגט עד אחר איזה זמן, וכיוצא בזה כמה בחינות שיש בעניני השידוכים והזיווגים שאינם נגמרים אחר כך, אבל כולם הם בחינת זיווגים שלו, כי כל אחד יש לו כמה זיווגים, רק שאצל זה נגמר איזה זיווג שלו על ידי איזה דיבור בעלמא שמדברים מזה השידוך, ולפעמים על ידי איזה דיבור יותר, או על ידי איזה התקשרות או נסיעה או עובדא בשביל השידוך לפי שעה וכו', וזה הדבר הוא ענין נפלא ונורא שלא נשמע כזאת, שהדיבור בעלמא שמדברים מהשידוך זה בעצמו הוא בחינת שידוך. וכן מובא (ספר המדות אות חיתון סימן ז') השידוך שדוברים, אף על פי שאינו נגמר השידוך בעצמו גם זה מן השמים, והשידוך לחוד עושה רושם בו ובה.

ולכן צריכים רחמים רבים לזכות למצוא את הבת זוג או הבן זוג האמיתי השייך לשורש הנשמה, ולא ללכת אחר השכל העצמי, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ס"ח סימן ד') רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים ס"ח) "אלהים מושיב יחידים ביתה" מטרונה שאלה את רבי יוסי בר חלפתא, אמרה לו לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו? אמר לה לששת ימים, כדכתיב (שמות כ') "כי ששת ימים עשה הוי"ה את השמים ואת הארץ", אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה, הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, אמרה לו ודא הוא אומנתיה? אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן. אמר לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף. הלך לו רבי יוסי בר חלפתא, מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה פלן יסב לפלונית, ופלונית תיסב לפלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת, למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא, דין עינו שמיטא, דין רגליה תבירא, אמרה להון מה לכון דא? אמרה לית אנא בעי לדין, ודין אמר לית אנא בעי לדא, מיד שלחה והביאה את רבי יוסי בר חלפתא אמרה לו לית אלוה כאלהכון, אמת היא תורתכון, נאה ומשובחת, יפה אמרת, אמר לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף וכו', עיין שם, רואים מזה שאדם חושב שהוא שדכן, ויכול לשדך פלוני עם פלונית, או פלונית עם פלוני, ולבסוף יוצאים מזה הרבה קלקולים.

ולכן מוכרחים את עזרת הצדיק, ועל זה צריכים הרבה תפלות ובקשות למצוא את הצדיק האמיתי שהוא השדכן האמיתי, כי יש שני מיני שדכנים, שדכן אמיתי, או שדכן רמאי, וזה אשר שדכ"ן ראשי תיבות כ'י ש'בר ד'לתות נ'חושת, שזה השדכן האמיתי הצדיק האמת שיכול לפרוץ אפילו דלת של נחושת ופלדה למצוא שידוך טוב, ולהיפך יש שדכן רמאי שכל מגמתו זה איך להוציא מבני אדם כסף, וזה שדכ"ן ראשי תיבות ש'קר ד'ובר כ'סף נ'וטל.

לדעתי עכשיו תביני למה צריכים את הצדיק שהוא השדכן האמיתי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים