אמא שלי מערערת לי את הביטחון העצמי וגורמת לי להרגיש מיותרת

שאלה:

מאת אביגיל:

שלום רב צדיק קדוש שלי. אני לא יודעת איך להסביר לך מה עובר עלי ואני זקוקה לתפילה חמה וחזקה עבורי, אני מרגישה כמו עלה נידף ברוח, לא מחוברת ולא שייכת לאף מקום, מטולטלת כמו קליפת אגוז בים סוער ימינה ושמאלה, אין לי דרך ואין לי אור. בבית אני לא מרגישה אהובה ושייכת, וכאילו בעיני אמא שלי אני דבר מיותר. כל הזמן היא במתח ועסוקה בעניינים שלה – שלא ייקחו לה דברים מהבית, שלא יגעו ושלא יסחבו… וכשהיא רואה אותי היא במתח – היא לא נינוחה, כאילו המציאות שלי מפריעה לה. כל השנים עזרתי ועדיין אני עוזרת, אין דבר שיבקשו ממני ואגיד "לא", אבל היא טוענת שאני לא בסדר, לא עושה ולא מכבדת.
אני מרגישה רעה ולא מוצלחת, למרות שהשם חנן אותי בהרבה מידות טובות וכישורים כמו ציור, ואני מצליחה בהרבה דברים. ההערכה העצמית שלי נמוכה, וזה לא נותן לי מנוחה, כאילו אין לי חיים… השנים עוברות ואני לא מתפתחת ולא צומחת, רק עומדת במקום. אין לי ביטחון ושקט פנימי, גם כשאני מנסה לבנות לעצמי חיים ושפיות, תמיד היא מחלישה אותי עד כדי בכי צורב בחדרי על זה שעדיין לא התחתנתי. כל הזמן היא אומרת לי "תכבדי יותר את אמא שלך" וכמעט השתגעתי מזה. כולם הולכים ורק אני נשארת איתה, והיא אישה לא קלה. קשה מאוד לעזור לה, כי הבית מבולגן ומלא באוספים שהיא אוספת, ובתוך כל זה יש לה עוד תלונות. למרות הכל אני מרחמת עליה וממשיכה לעזור.
קצרה היריעה להסביר את החוסר ביטחון שהיא מחוללת בקרבי, ואת פחד האימים שאני מרגישה.
בשבת אחותי באה עם תשעת ילדיה והרגשתי אומללה, בודדה ומפוחדת – מה יהיה איתי? בסוף השבת אחותי הצליחה להוציא ממני כמה מילים, היא הראתה שהיא מרחמת ושאכפת לה, אך חזרה הביתה ולא התקשרה מאז. ממש קשה לי ואני מבינה שזה תיקון ושאין יסורים ללא חטא. אני ממש רוצה לחזור בתשובה באמת, אבל ממש הסתבכתי ואני לא מוצאת את הדרך הפשוטה והישרה, אני לא זוכרת אותה, ולא מזהה אותה, כי רק הפחדים שלי מנווטים אותי. אנא התפלל עלי ותן לי אור בקצה המנהרה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר טהרה כ"ח ניסן התשע"ג

שלום רב אל אביגיל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה להתחזק ביתר שאת וביתר עוז בבטחון עצמי שאין לך, כי כל החיים שלך השפילו אותך, ועשו ממך אפס אפסים וכו' וכו', ולכן את צריכה לקחת את עצמך בידיך ולבנות את עצמך מחדש.

הדבר הראשון את צריכה לעבוד הרבה על נקודת השמחה, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתמסרי את נפשך להיות בשמחה, ואף שאני יודע שזו העבודה הכי קשה לאשה, כי אין עבודה שבאה קשה לאשה כמו שמחה, כי טבע של אשה שנמשכת אחר העוביות והגשמיות, וכל כך חבל כי הנשמה מושכת רק לרוחניות ששם מקור השמחה, והגוף סוחב ומושך רק לגשמיות ששם מקור העצבות והמרירות והדכאון, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות, ולכן אשרי האשה שיש לה שכל וקולטת תיכף ומיד שבו ברגע שנמשך עליה עצבות ומרירות ודכאון וכו', זה בא מצד הטומאה, ולהיפך כשתמשיך את עצמה אל השמחה, ותפקח את דעתה, זה בא מהקדושה, ולכן תראי מה לפניך, תמסרי את נפשך רק להיות בשמחה, ואז טוב לך כל הימים.

הדבר השני תרגילי את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, וכל מה שאת צריכה תבקשי רק ממנו יתברך, ותהיי רגילה בדבר זה מאד מאד, ואף שבהתחלה ידמה לך שאף אחד לא שומע אותך, דעי לך שכל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זו הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, וזה יבנה את הבטחון העצמי שלך, כי ככל שתדברי יותר אל הקדוש ברוך הוא, על ידי זה יבנה הבטחון עצמי שלך, וכבר לא תהיי בודדה כי יהיה לך עם מי לדבר, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו, ושומע תפלת כל פה.

חזקי ואמצי מאד ותצאי מהיאוש שתפס אותך וכו' וכו', יש לך תקוה גדולה בחיים, ולכן תקחי את עצמך בידים, מצד אחד להיות רק שמחה ועליזה, ולשמוע כלי זמר מוזיקה בכל יום, ומצד שני להרבות לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשיחה כמו שמדברים עם חברה טובה, כי הקדוש ברוך הוא שומע תפלת כל פה, ואם תהיי חזקה בשני הדברים האלו, לא יקח הרבה זמן ותצאי מהסבך שנסתבכת בו, ותהיי הכי מאושרת בחייך.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים