שאלה: מאת מנחם: שלום עליכם. כבר שלוש שנים עוברת עלי תקופה קשה מאוד ברוחניות ובגשמיות, איני מוצא את זיווגי ומרוב עוגמת הנפש שעוברת עלי, איני יכול להתפלל את התפלה בשלמות. בנוסף לזה, אני מרגיש כאלו מלאך המוות כרוך על צווארי ומנסה להרגני פשוטו כמשמעו על-ידי שמתלבש באנשים הכי קרובים אליי, ואני מרגיש כאלו אבדתי את העולם הזה והבא. מה עליי לעשות? תשובה: | ||
 | ||
בעזה"י יום ד' לסדר במדבר כ"ח אייר התשע"ג שלום וברכה אל מנחם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שהחיים לא קלים, ועל כל אחד עוברים משברים וגלים שאי אפשר להסביר כלל, ואשרי מי שמחזיק מעמד בזה העולם, ומהפך את המרירות למתיקות, ואת החושך לאור, ואת הרע לטוב, וכמובא בזוהר (זוהר הקדמה ד.) מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבא לעולם הבא וכו'?, מי מכם מחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו'?, מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא] מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעוברות עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, אשרי לו בזה ואשרי לו בבא. וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) שכל בני העולם כולם מלאים יסורים, אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה, ואפילו העשירים הגדולים ואפילו השרים, אין להם שום עולם הזה כלל, כי כל ימיהם כעס ומכאובות, וכולם מלאים טרדות ודאגות ועצבות ויגון ואנחה תמיד, וכל אחד יש לו יסורים מיוחדים, ואין גם אחד מכל העשירים והשרים, שיהיה לו הכל כסדר כרצונו תמיד, וכולם כאחד מלאים יסורים ודאגות תמיד, וזה ברור וידוע לכל מי שבקי קצת בהם ובדרכיהם. ואפילו מי שנדמה עליו, שיש לו העולם הזה בשלימות ויש לו כל התענוגים, עושר ונכסים וכבוד והון רב וארמונים גדולים וכלים נפלאים ותכשיטין וסגולת מלכים וכו' וכו', אם יסתכלו בו טוב טוב, יראו שגם הוא מלא כעס ומכאובות הרבה תמיד בכמה מיני אופנים וענינים, וכמו שאמר שלמה המלך (קהלת ב') "גם כל ימיו כעס ומכאובות", וכתיב (איוב י"ד) "אדם לעמל יולד קצר ימים ושבע רוגז", וזה כולל כל בני אדם שבעולם מקטן ועד גדול, כי כולם נולדו לעמל ומלאים רוגז ויסורין, ואין שום עצה ותחבולה להנצל מעמל ויגון הזה, כי אם לברוח להשם יתברך ולעסוק בתורה. וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"ג סימן ז') "אדם לעמל יולד" – אשרי מי שעמלו בתורה, היינו מאחר שכל אדם נולד לעמל, ואי אפשר להמלט מזה בשום אופן, אפילו אם יהיה לו כל חללי דעלמא, בודאי יהיה לו עמל ויסורין ודאגות הרבה, על כן החכם עיניו בראשו שיהפוך העמל לעמל של תורה, אשר בשביל זה נולד – שיעמול בתורה, ואז אשרי לו, כי ניצול מעמל העולם הזה וזוכה לחיי עולם הבא. ולכן תראה לקחת את עצמך בידיך, אין זו עצה לקרוס וכו', ליפול ולהשבר וכו', עד שאתה כותב שמלאך המוות רץ אחריך וכו', לדעתי אתה רודף את עצמך יותר מדי, ראה לקיים את כל הדיבורים האלו שגילה לנו רביז"ל, ואז תתחיל לחיות חיים טובים חיים נעימים חיים מאושרים, רק תהיה בשמחה, ואז אף אחד לא יוכל לעשות לך איזה רע. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|
