אני נשוי בפעם השלישית, אך גם הפעם חיי הנישואים מלאים מריבות ומלחמות

שאלה:

מאת מנשה:

שלום רב לצדיק. הייתי נשוי פעמיים ומכל אשה יש לי ילד אחד. תמיד חיי הנישואים שלי היו בעיתיים, וברוב הבעיות אני אשם, כי אני כועס מהר מאוד, וכשמעצבנים אותי אני תוקף בלי לעשות חשבון, פוגע ומשפיל. אחרי שאני נרגע אני מתחרט ומבקש סליחה, אבל זה כבר מאוחר מדי, כי פגעתי מאוד קשה. לפני עשר שנים התחתנתי בפעם השלישית ונולדו לנו ארבעה ילדים, אך גם הנישואים האלו מלאים במריבות ובמלחמות. לאחרונה אשתי הרחיקה אותי מהבית בצו בית משפט, ועכשיו אני מסתובב נע ונד. אודה מאוד לצדיק שידריך אותי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר במדבר כ"ט אייר התשע"ג

שלום וברכה אל מנשה נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

הנה מאמר העולם ידוע "שאלה היא חצי תשובה", מתוך שאלתך אתה מגלה את כל הבעיות שלך, ולמה אתה סובל כל כך. חכמינו הקדושים אמרו (קידושין מ"א.) רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא; הכעסן לא פועל כלום ולא נשאר בידו, רק הכעס והרציחה שיש בו, שבדרך כלל בא מפגם הברית הוצאת זרע לבטלה, כי כל מי שחטא בחטא המגונה הזה, הוא תמיד כעסן ונמצא תמיד בדאגות ובדכאון פנימי, ומרים לו החיים, ומוציא את כל העצבים שלו על כל מי שבא לו וכו', ובפרט על אשתו וילדיו, אבל לא תמיד זה הולך, כי האשה אינה שק חבטות, ולא כל אשה היא חלשת אופי ומוכנה לקבל בעל אלים פיזית ומילולית וכו'.

ולכן עליך לדעת כי הכל תלוי בידך, אם לא תיקח את עצמך בידיך ותעבוד על מדת הכעס והרציחה שיש בך, אזי לא יועילו שום רופא, שום פסיכולוג ושום תרופה בעולם. כעס ורציחה זו המדה הכי מגונה שבאה רק מחמת פגם הברית, כמובא בדברי רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רמ"ט) אחד שחוטא בחטא הזה על ידי זה הוא תמיד בכעס ורציחה, ומכל שכן מי שבא על עריות וגויות וכו', הוא טימא את נפשו והורידה לשאול תחתית ומתחתיו וכו'.

עכשיו אשאל אותך על מי אתה מתלונן? אתה במו ידיך רודף את עצמך וכו', אתה במו ידיך איבדת את עולמך וכו', ואין שום עצה לתת לך רק שתשבור מעצמך את המדה המגונה של הכעס שעוקרת את האדם משורשו הנצחי, וכל זמן שיהיה לך כעס אתה תסבול. יש פתגם "אם לא רוצים לסבול מעט אזי סובלים הרבה", ההכרח לקנות לעצמו את מדת הסבלנות ואריכת אפים שזה תלוי באמונה, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) על ידי אמונה זוכים למדת אריכת אפיים, שזו המדה של סבלנות, ויכול לעבור את זה העולם בשלום.

זכור וגם תזכור כי לאף אחד לא הולכים החיים בקלות, אך ההפרש הוא איך לוקחים את החיים וכו', רוב בני אדם סובלים וסובלים וסובלים בדממה ונושכים את השפתיים וכו', ועל ידי זה נפטרים מכל הצרות.

רביז"ל שהוא גאולתן וישועתן של עם ישראל נתן לנו עצה קלה עד מאד להפטר מכל הצרות, והיא להרגיל עצמו לדבר עמו יתברך בלשון שרגיל בה, וכל מה שרק עובר עליו הן רע והן טוב וכו', הכל לכל לספר להשם יתברך, וכיון שמרגיל עצמו לדבר עמו יתברך, אזי הוא אף פעם לא לבד, וזוכה לשלוות הנפש, וזה מה שמלווה את האדם כל ימי חייו, כמובא (תנא דבי אליהו רבה פרק ט"ו) לפי שכל המרבה שיחות ותפלות הם אשר מלווים אותו עד שיגיע לבית עולמו.

חוס וחמול על עצמך, ותפסיק להתעצבן ולהיות בכעס, כי בזה אתה גורם לעצמך את כל הצרות וכו', אתה לא רואה ולא מבין מי הביא אותך לכל הצרות שאתה עובר? הכעס והרציחה שבוערים בך עוקרים אותך לגמרי מהעולם הזה ומהעולם הבא גם יחד, ולכן אתה מוכרח לעבוד על עצמך ולעקור ממך את מדת הכעס והרציחה שלא מביאה אותך אל שום מקום וכו', אלא אתה מסתבך יותר ויותר וכו', ונכנס בצרות ויסורים ונופל אל עצבות ומרירות ודכאון פנימי.

אני מאד מקווה שתחזור על דיבורים אלו, ותכניס את זה בלבך, ואז ושב ורפא לך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים