בן-הזוג שלי מעכב את החתונה בטענה שאנחנו צריכים לייצב קודם את הקשר שלנו

שאלה:

מאת מורן:

שלום לכבוד הרב. אני בת שלושים, ואני יוצאת כבר שנה וחצי עם בחור בן עשרים ושמונה. שנינו בעלי תשובה למעלה מחמש שנים, ובמהלך הקשר היו לנו שתי פרידות של חודשיים כל אחת והצעת נישואין אחרי שבעה חודשי חברות. אני מאוד רוצה להתקדם, להתחתן ולהקים בית, אבל הוא מעכב את העניין בטענה שאנחנו צריכים לייצב את הקשר שלנו קודם. תמיד הייתי היוזמת יותר, האכפתית יותר, ומסתבר שגם האוהבת יותר.
בפרידה האחרונה שהייתה לפני כחודש וחצי הצבתי בפניו כמה תנאים על מנת להמשיך: 1.לבחור רב כמורה דרך, מה שעד עכשיו לא היה לנו, ובטוחני שעקב כך עשינו טעויות רבות. 2. לקבוע תאריך לחתונה באופן מיידי. 3. שהוא יפסיק לעבוד בלילות ויתחיל להתקדם מבחינה תעסוקתית. 4. שישקיע יותר בלימוד תורה ולהקפיד על תפילות. מאז, לא נעשה כלום, רק הבטחות. בכל פעם שאני שואלת אותו מה הוא עשה כדי להתקדם ולעמוד בתנאים, הוא מתעצבן, אומר שאני 'חופרת', לא מרפה, בדיוק כמו אמא שלו וכהנה וכהנה.
לאחרונה הוא מאוד אפאתי, חסר הנעה, ולא ממש מוכן לעשות כלום על מנת שהקשר בינינו יצליח, הוא אומר שכבר נגמרו לו הכוחות בשביל להשקיע בקשר הזה, ולא ממש מזיז לו אם אני עצובה, בוכה, או צוחקת, והוא אומר זאת בגלוי בלי להתחמק. מעבר לזה, אמא שלו לא רוצה אותי מסיבות שטותיות, כגון: הפרשי גילאים (אני גדולה ממנו בשנתיים וחצי), עדה, שם וכו', וזה משפיע עליו רבות, כי הוא קשור אליה מאוד.
משום מה אני מרגישה שהכל היה יכול להיות טוב יותר אם היה לנו רב מדריך, ואם היינו מתחתנים מזמן, ואם הכל היה קורה אחרת. התחושות הללו לא עוזבות אותי, ולכן קשה לי להרפות ולשחרר ממנו. הרגשות שלי אליו עזים ביותר, אך עם זאת אני לא יודעת לומר למה.
לפני כחודשיים הייתי אצל הרב בקבלת קהל ואמרת לי שאנחנו נתחתן בקרוב. כמובן שלא היה זמן לספר את כל הסיפור כפי שכתבתי כעת, אף שגם זה רק קמצוץ ממנו, אז סיפרתי רק את העניין של אמא שלו שלא רוצה אותי. כיום המצב הוא שאנחנו לא מדברים כבר שבוע, כי כביכול הוא צריך לקבוע פגישה עם הרב שהוא בחר לנו. הוא לא מתקשר ולא מתעניין, לא מחזר ונדמה כי לא ממש אכפת לו. אני בהחלט מרגישה שמשהו נשבר בקשר שלנו, ושזו סוג של התפשרות. אני אובדת עצות ממש וצריכה את עצת הרב באופן דחוף. בברכת חג מתן תורה קדוש ותודה רבה מראש

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר נשא ד' סיון התשע"ג

שלום רב אל מורן תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

לדעתי בחור בגיל עשרים ושמונה שהאמא שלו סוחבת אותו באף וכו' וכו', מראה שהוא עדיין בכלל לא בשל להתחתן וכו', את צריכה לזכור שצריכים להשתמש עם השכל היבש ולא עם הרגש וכו', והשכל אומר שאת נכנסת במיטה חולה וכו', כי אם היה לו רצון חזק להמשיך את הקשר ולהתחתן איתך וכו' וכו', הוא היה מזרז את הענין, ולכן למה לך להיות מאוכזבת, הן אמת שהגעת כבר לגיל כזה, עם כל זאת אסור להתייאש, והבחור הנכון יבוא בזמן.

רק חזקי ואמצי מאד להיות בשמחה כמו שהזהירנו רביז"ל על זה ביותר, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה. 

ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני)

לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם.

ולכן יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד תהיה השמחה מצויה אצלך, כי אין טוב מזה, ועל ידי שמחה מתרחב הלב ויכולים אחר כך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבו בתמימות ובפשיטות גמורה, כי מה שאין האדם מתחזק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא מפני שנופלים על לבו עצבות ומרירות ודכאון, אבל תיכף ומיד שמכריח את עצמו להיות בשמחה, אזי נפתח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך חג שמח