כבר כמה שנים עולות בי מחשבות לעשות עגיל באוזן. מה עושים כדי להיפטר מהמחשבות האלו?

שאלה:

מאת נתי:

לכבוד מוהרא"ש שליט"א. אנו מודים לכם על הספרים הנפלאים 'שאלות ותשובות בחסידות ברסלב' ומתפללים על בריאותכם, ושתוכלו להמשיך לקרב את עם ישראל.
אני לומד בכולל, וכבר כמה שנים עולות בי מחשבות לעשות עגיל באוזן. כמובן שזה לא מתאים לבן-תורה ואף יתכן שזה אסור. מה עלי לעשות כדי שיעזבו אותי המחשבות הללו? בבקשה מהצדיק שיעזור! תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר שלח י"ח סיון התשע"ג

שלום וברכה אל נתי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אנחנו מוצאים בפרשת משפטים שאם אחד מכר את עצמו להיות עבד, ואחר שש שנים הוא לא רוצה לצאת לחופשי והוא רוצה להשאר עבד, אזי כתוב (שמות כ"א ו') "והגישו אדוניו אל האלקים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם", רואים מזה שלרצוע את האוזן ולהכניס עגיל זה מראה שהאדם הזה מסכן גדול וחסר דעה, ורוצה להשאר עבד ליצרו וכו', וחכמינו הקדושים אומרים דבר פלא (קידושין כ"ב:) רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה אוזן מכל אברים שבגוף? אמר הקדוש ברוך הוא אוזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי "כי לי בני ישראל עבדים", ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו – ירצע. ורבי שמעון בן רבי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר, מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? אמר הקדוש ברוך הוא דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי "כי לי בני ישראל עבדים", ולא עבדים לעבדים, והוצאתים מעבדות לחירות, והלך זה וקנה אדון לעצמו – ירצע בפניהם; כי באמת בר ישראל הוא בן של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (דברים י"ד א') "בנים אתם להוי"ה אלקיכם", שנשמות ישראל הם חלק אלקי ממעל ממש, ואין עליו אף אחד רק עצם עצמיות אלקותו יתברך, והרגע שנופל ומדרדר למטה עד שנכנסת בו רוח שגעון, ומוכר את עצמו להיות עבד ליצרו, על ידי זה מכבה ממנו את אורו יתברך, ורוצע את אוזנו ומכניס שמה עגיל לגלות לכולם "אני הוא עבד ליצרי, ברחתי מקוני", עכשיו אשאל אותך האם אתה רוצה לעשות על עצמך חותמת כזו שברחת ממנו יתברך, ונעשית עבד ליצרך?

ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי פרשה כ"א) שאלו תלמידיו את רבי יוחנן בן זכאי ומה ראה העבד לירצע באוזנו מכל איבריו? אמר להם אוזן ששמעה על הר סיני "אנכי הוי"ה אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", וקיבלה עליה עול מלכות בשר ודם, אוזן ששמעה לפני הר סיני "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", והלך זה וקנה אדון אחר, לפיכך תבוא האוזן ותירצע שלא שמרה מה ששמעה. לשעבר היו ישראל עבדים לעבדים, מכאן ואילך הם עבדיו של הקדוש ברוך הוא (ויקרא כ"ה נ"ה) "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" וגו'; וכן אמרו (מכילתא משפטים) רבן יוחנן אומרה כמין חומר אומר אוזן ששמעה (שמות כ') "לא תגנוב" והלך וגנב, היא תרצע מכל אבריו במרצע.

הרי שלך לפניך שמי שהולך עם עגיל הוא מסכן גדול, כי הוא מפרסם לכולם שהוא גנב וגנב וכו', וכן נעשה עבד ליצרו וכו', ועקר את עצמו מאדון האדונים מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.האם אין זה בושה שאדם הולך ומפרסם את עצמו לפני כולם שהוא גנב וכו', ונעשה עבד ליצרו שמתגבר עליו וכו'?! אוי לאותה בושה ואוי לאותה חרפה כשמגלה לכל העולם מי הוא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים