איך אפשר ללכת ברחוב בלי להיכשל בראיות אסורות? ואיך אפשר להתגבר בשעת ניסיון?

שאלה:

מאת יאיר:

שלום לכבוד הצדיק שליט"א. תודה רבה לכם על כל החיזוקים והספרים שאתם נותנים לעם ישראל, ושתהיה לכם בעזרת השם רפואה שלימה ואריכות ימים!
מאוד קשה לי בשמירת העיניים ובשמירת הברית, ובפרט עכשיו שכמעט ואי אפשר ללכת ברחוב בלי להיכשל בזה. איך אפשר להתגבר בשעת ניסיון? ואיך אפשר להתחזק ולא להתייאש מתפילה על זה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר שלח כ"א סיון התשע"ג

שלום וברכה אל יאיר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רנ"ד) עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד, והם רואים תמיד דברים גדולים ונוראים, ואם היה האדם זוכה לעינים כשרים, היה יודע דברים גדולים רק ממה שעיניו רואות, כי הם רואות תמיד, אך שאין יודע מה רואה. כמו למשל כשמעבירין דבר לפני עיני האדם בהעברה ובמהירות גדול, ואזי אין האדם יודע מה ראה, והנה אף שבשעה שהעבירו הדבר לפני עיניו, בודאי ראה אותו בראיה גמורה, עם כל זה אין יודע מה ראה, כי אף שעיניו ראו הדבר בשלימות, עם כל זה מחמת המהירות לא היה פנאי בכדי שיביא הראות להדעת שידע מה ראה, כי לידע הדבר שראה זה תלוי בדעת, ולזה צריך קצת זמן, שישהה קצת הדבר הנראה לפני עיניו, בכדי שיבוא ויושיט כח הראות להדעת את הדבר הנראה, כדי שידע בהדעת מה ראה, ומחמת המהירות לא ראה הדבר רק בכח הראות, אבל לא היה זמן להושיט הדבר להדעת, ועל כן אינו יודע מה ראה וכו'; עיין שם.

הרי שלך לפניך, אם אדם זוכה לעינים מזוככות, אז הוא רואה איך שכל הבריאה כולה זה לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, כי בלעדו יתברך לא היתה מתקיים הבריאה כלל, והיתה חוזרת לתוהו ובהו וכו' וכו', ואם אדם מזכך את העינים שלו, אז הוא רואה את האלקות שבכל דבר, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ב) שיש אריך אנפין דקדושה, ויש אריך אנפין דקליפה, אריך אנפין דקדושה הוא שבכל מקום שהוא מסתכל, הוא רואה רק אמתת מציאותו יתברך המחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, כי באמת אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודומם צומח חי מדבר הם לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, ומי שמרגיל את עצמו רק להסתכל על חיות אלקותו יתברך, על ידי זה ניצול מתאוות ניאוף. אך להיפך יש אריך אנפין דקליפה, שאיפה שרק מסתכל הוא רואה נשים פרוצות רחמנא ליצלן, ומי שפוגע באשה מבחינה זו, קשה לו להנצל מהרהור, ואף אם יעצים עיניו, אף על פי כן בכל צד שיפנה תזדמן לו, כי היא בחינת 'אריך אנפין של הקליפה', שהם פנים ארוכים, ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו, ועל זה צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא בפרט בשעה שהולך על הדרך, וירגיל  את עצמו לדבר עמו יתברך, ולבקש ממנו יתברך שינצל מהסתכלויות רעות וכו', כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מה.) אין יצר הרע שולט אלא במי שעיניו רואות, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק א' הלכה ה') ליבא ועינא תרי סרסורי דחטאה, אמר הקדוש ברוך הוא אי יהבית לי ליבא ועינא, אנא ידע דאת לי. כי צריכים מאד מאד לשמור על העינים לא להסתכל בראיות אסורות שזה משגע את האדם לגמרי, ורואים בני אדם שמרגילים את עצמם להסתכל על כל אשה שעוברת על הרחוב, הם נעשים משוגעים ממש, כמו שכתוב (דברים כ"ח ל"ד) "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה", כי מי שלא שומר על העינים שלו נעשה משוגע ממש פשוטו כמשמעו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) שרוב המשוגעים משתגעים רק מחמת תאוות ניאוף.

ולכן תרגיל את עצמך בשעה שאתה הולך על הרחוב להסתכל רק על הרצפה, ואתה לא צריך ללכת אחר היצר שמסית אותך להסתכל על כל אשה שעוברת על הרחוב, זה סתם שגעון שנדבק באדם, וזו מחלה קשה מאד מאד שאדם צריך להסתכל על כל אשה שרק עוברת וכו', וזה משגע אותו לגמרי, ואני מוכרח להגיד לך שהבחירה בידיך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"י) לאיש אחד ששאל אותו: כיצד הוא הבחירה? השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה. וכתב מוהרנ"ת ז"ל: רשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בוודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים לעובדא ולמעשה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים