כשהייתי בגיל חמש-עשרה אבי נפטר מהתקף לב באמצע נסיעה, ומאז יש לי פחדים מנסיעות

שאלה:

מאת שמעון:

לכבוד מוהרא"ש שליט"א. ראשית כל אודה להשם יתברך שזכינו לכזה צדיק בדור הזה. בחסדי השם זכיתי לקרוא את החוברות של הרב, והן מאוד מחזקות אותי, ואפילו שקראתי את החוברת פעם אחת, אני משתדל לקרוא אותה עוד פעם ולהתחזק.
שמי שמעון, ולצערי הרב כשהייתי בגיל חמש-עשרה אבי קיבל התקף לב באמצע נסיעה ונפטר. כיום אני כבר בגיל ארבעים ואחת וברוך השם יש לי משפחה, אך עם כל זאת עדיין יש לי פחד לפני כל נסיעה, ואני מפחד ממקומות סגורים. בתור בחור היו לי מחשבות לא טובות, ולמרות שברוך השם היום המצב יותר טוב, לפעמים עדיין המחשבות האלו מטרידות אותי, וכמה שאני נלחם עם המחשבות זה נהיה יותר גרוע. אם לא קשה לרב, אשמח אם תוכלו לכתוב לי כמה מילים של עידוד. תודה רבה, ויהי רצון שהשם יתברך יברך את הרב בכל מילי דמיטב.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שלח כ"ב סיון התשע"ג

שלום וברכה אל שמעון נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך להבין שזה טבעי, היית בסך הכל בגיל חמש עשרה וראית איך שאביך ע"ה קיבל התקף לב באמצע הנסיעה ונפטר, בוודאי מראה כזה נשאר על כל החיים, סוף כל סוף זה האבא שלך וכו', ולכן זה טבעי שתהיה לך פחד ונסיגה מנסיעה וכו', ואל תאשים את עצמך בזה, כי במו עיניך ראית דבר מזעזע וכו' וכו'.

עם כל זאת אתה צריך לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז שתהלה לאל עזר לך הקדוש ברוך הוא שיש לך אשה נפלאה וילדים חמודים, וכל החיים לפניך וכו', ולכן העיקר תחדיר במח מחשבתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדיו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה, ומחשבות כאלו יצילו אותך מכל מיני יראות חיצוניות ובלבולים וכו' וכו', שבאים בדרך כלל מדמיונות שנדבקים באדם.

וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי שבת פרק י"ד הלכה ג') על הפסוק (דברים ז') "והסיר הוי"ה ממך כל חולי" – זו רעיון, דאמר רבי אליעזר (שם כ"ח) "ונתן עול ברזל על צוארך" – זה רעיון, היינו מה זה העול הכי קשה של האדם? זה הרעיונות והדמיונות שמסבבים אותו, כי מרוב המחשבות שחושב ממה שעבר וכו', הוא נמצא בלחץ תדירי ומדמיין לעצמו כל מיני מחשבות של הבל וכו', ושל פחדים וכו', מה יעשה לו זה? ומה יעשה לו ההוא? ומה יקרה איתו? ובאמת אדם רודף את עצמו יותר נמה שאחרים רודפים אותו, כי מי שתמיד רק חושב ממנו יתברך, ומשתדל להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך מח מחשבתו, אזי מתפטר מכל אלו הרעיונות והדמיונות, ונעשה בן חורין אמיתי, ואין עליו שום עול, ולכן חזק ואמץ מאד ותקיים את כל זה, והכל יתהפך לטובה.

המאחל לך שבת שלום