מרוב העומס שיש לי בעבודה, כשמגיע זמן מנחה וערבית אני עייף מאוד ומפספס את התפילות

שאלה:

מאת דוד:

לכבוד מורנו הרב מוהרא"ש שליט"א. אני מקפיד להתפלל בכל יום את תפילת שחרית במניין הותיקין, ואחר כך אני לומד דף גמרא בסדר הדף היומי. אחר כך אני יוצא לעבודה, ומרוב הטרדות והעומס שיש לי כל היום, כשמגיע הערב וצריכים להתפלל מנחה וערבית אני כל כך עייף ומותש, שאין לי כח לעשות כלום, ואני מפספס את התפילות. יש לי צער גדול מזה, אך אינני יודע כיצד להתחזק מחדש, כי כבר תקופה ארוכה אני לא מתפלל מנחה וערבית וקשה לי לחזור לזה. אשמח לעצתו של הרב. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר קרח כ"ו סיון התשע"ג

שלום וברכה אל דוד נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (ברכות ו.) לעולם יהיה אדם זהיר בתפלת המנחה, שכן אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה. ובאמת עלינו להתבונן מה מעלת תפלת המנחה שבעת שלחם אליהו עם עובדי הבעל היה זה רק בעת תפלת המנחה? אלא בעת תפלת המנחה אז דינין שורין על בני אדם, ורואים את זה בחוש כי דייקא אז האדם כל כך טרוד ובקושי יש לו עצבים להפסיק את העבודה ולהתפלל תפלת המנחה, ודוחה את זה ודוחה את זה עד שעבר כבר זמן תפלת מנחה ומתייאש: "נו… כבר עבר הזמן, מה לעשות… מחר אני כן אזהר בתפלת מנחה…" וכן דוחה מיום ליום, וכך הוא לא מתפלל מנחה עם התירוץ שיש עליו דינים והוא טרוד ואין לו ישוב הדעת וכו' וכו'. הס"מ יש לו כבר את התירוצים שלו…

ואמר הבעל שם טוב זי"ע: אם בר ישראל היה יודע שבשעה שהוא כל כך מבולבל באמצע עסקיו ועוזב את הכל ונעמד על יד הקיר ומתפלל מנחה, אף שזה כבר מאוחר, וגם תפלתו מבולבלת עד מאד וכו' ובקושי מכווין מה שהוא אומר, אם היה האדם הזה יודע איזה רעש זה פועל בשמים היה מקפיד דייקא מכל הבלבולים לעמוד ולהתפלל תפלת מנחה אף שהוא מבוהל ומבולבל.

ובעניין תפלת ערבית אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ד:) שעשו סייג גדול שתיכף ומיד כשבא זמן ערבית וקריאת שמע שאסור לעשות שום דבר, רק תיכף ומיד להתפלל ולקרות קריאת שמע, כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל, וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. רואים מכל זה שמרוב עייפות שאדם עייף ויגע מכל היום, יכול לקרות שלא יתפלל ערבית ולא יקרא קריאת שמע.

נמצא שדייקא על תפלת מנחה ותפלת ערבית הס"מ אורב מאד מאד על כל אדם שיתרשל מהן, ויהיה לו כבד מאד עד שישכח להתפלל מנחה וערבית, והרגל נעשה טבע עד שזה אצלו קל מאד.

ולכן דייקא בתפלת מנחה וערבית צריך כל אדם להכריח עצמו להתפלל, אפילו שהוא מבוהל ומבולבל וכו' כי מי יודע איזה נחת רוח שגורם לו יתברך בשמים וכו' דבר זה אי אפשר לתאר ולשער כלל, את גודל השעשועים שהקדוש ברוך הוא משתעשע עם בר ישראל שאף שהוא מבוהל ומבולבל עייף ויגע וכו' ואף על פי כן נעמד על יד הקיר ומתפלל מנחה או ערבית, ומכל שכן כשנכנס לבית הכנסת ומתפלל במנין – דבר זה אי אפשר לתאר ולשער כלל.

ולכן חזק ואמץ ביותר להזהר בתפלת מנחה וערבית ותתפלל אפילו במסירות נפש גדולה מאד, ואף שאתה מבוהל ומבולבל מאד, עם כל זאת זכור וגם זכור איזו נחת רוח אתה עושה וגורם בשמים להקדוש ברוך הוא. אשריך!

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים