שמעתי סיפור מזעזע שקרה לאישה שהלכה עם פאה. האם ניתן להסיק מכאן שפאה אסורה?

שאלה:

מאת מרדכי:

שמעתי סיפור מפחיד על אישה אחת, שלאחר שהיא התחילה ללבוש פאה שהייתה צנועה ולפי ההלכה וגדריה, היא חלמה חלום שמלאך המוות רודף אחריה, והיא התעוררה מהפחד, אבל לא הבינה על מה זה… לאחר זמן מה היא עברה תאונה שבה היא איבדה את בעלה ואת העובר שבבטנה, ובתוך כך נשמתה עלתה לשמים ושם רדפו אחריה משחיתים שאמרו לה: "את בראת אותנו בגלל שחבשת פאה וגרמת לאנשים להסתכל עלייך!", ולבסוף הבית-דין של מעלה הורידו אותה שוב לעולם הזה על מנת לפרסם את האמת.
ואינני מבין: הרי היא הלכה עם פאה צנועה על פי הדין, ולמה החמירו איתה כל-כך? האם אפשר להסיק מכאן שבשמיים מחמירים מאוד עם אישה שחובשת פאה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר חוקת ה' תמוז התשע"ג

שלום וברכה אל מרדכי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שכל אלו הדיבורים והסיפורים שמדברים ומספרים על נשים שהולכות עם פאה נוכרית וכו', הכל דמיונות שאין להם שום שחר וכו', והכל שקר וכזב וכו', כי יש פוסקים שמחמירים עם פאה, ויש פוסקים שמקילים עם פאה, העיקר שלא יראו את השערות, שזה חמור מאד מאד, כמובא בזוהר (נשא קכ"ה:) תונבא ליתי [קללה תבא] על ההוא בר נש [על אדם] דשבק לאנתתיה [שמרשה לאשתו] דתתחזי משערה דרישה לבר [שיהיו השערות של ראשה מגולות ונראות בחוץ] ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא [וזה אחד מהיסודות של הצניעות של בית יהודי] ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר [ואשה שמגלה את שערות ראשה לחוץ] לאתתקנא ביה [ליפות את עצמה בזה] גרים מסכנותא לביתא [גורמת עניות לבית], וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא [וגורמת שהילדים לא יהיו מוצלחים, ולא יהיו חשובים בדור], וגרים מלה אחרא דשריא בביתא [וגורמת שהסטרא אחרא והחיצונים ישרו בבית, שהם מביאים מריבות]. מאן גרים דא? [מי גורמת כל הצרות האלו?] ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. [השערות של האשה שרואים אותן בחוץ]. ומה בביתא האי [ואם כל הקללות האלו מדוברות כשהאשה הולכת בגילוי שער בבית] כל שכן בשוקא [על אחת כמה וכמה כשיוצאת בחוץ בגילוי שער, היא גורמת לעצמה ולבעלה ולהילדים צרות משונות] וכל שכן חציפותא אחרא [על אחת כמה וכמה כשהאשה הולכת בחציפות אחרת, היינו שמסתובבת על הרחוב בבגדים צמודים ושקופים וכו' כדי לגרות גברים, הרי זה גורמת שהחיצונים יתאחזו בה].

אתה צריך לדעת אשר בענין פאה נוכרית, אפילו בין חכמי הספרדים יש המון שמתירים ללכת עם פאה נוכרית, כמו רבי שלום משאש זצ"ל שכתב בשו"ת שמש ומגן (חלק ב' אבן העזר סימן ט"ז) "רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחוץ לארץ, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית; עיין שם.

הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "שלטי הגבורים" על הרי"ף (שבת כ"ט: מדפי הרי"ף), התיר לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, וכתב ששיער תלוש אינו ערוה, ואין בו משום פריעת ראש: "שיער המכסה שערה אין כאן משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פרועת ראש וכו', לא שנא שערות דידה לא שנא שערות של חברתה, כל עוד דעבידי לכיסוי השיער והן תלושות, אף על פי דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער, אין בכך כלום ושפיר דמי". עיין שם, עם כל זאת אני תמיד מעורר שהפאה תהיה פאה צנועה וכו', לא ארוכה כמו שדה וכו', ולא עם צמות וכו', שזה באמת לא צנוע, וראוי לבת ישראל להתרחק מזה.

היוצא מדברינו – אשה שהולכת עם שערות, ובפרט שערות מגולות, מגיע על זה גט, כמאמרם ז"ל (כתובות ע"ב.) ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית. ואיזוהי דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע; ולכן צריכים מאד מאד להקפיד שלא ילכו בגילוי שער ואפילו בבית, כי זה עוון חמור מאד מאד, ולכן הנשים החרדיות הצדקניות מורידות לגמרי את השער ועושות קרחת, וכך הן יוצאות על פי הזוהר, יש שהולכות עם מטפחת ויש שהולכות עם פאה, כי העיקר שלא יראו את השערות שלהן.

ולכן במקום לבלבל לבני אדם את הדעת והשכל נגד פאות וכו', ולספר סיפורי הזיות ושקרים וכו', ולהפחיד בני אדם וכו', שהכל הבל ורעות רוח, כי יש פוסקים שכן מתירים ללכת עם פאה, במקום זה תעשה תעמולה שיחתנו את הילדים בגיל צעיר, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ה') בן שמונה עשרה לחופה; ונפסק להלכה (שולחן ערוך אבן העזר סימן א' סעיף ג') מצוה על כל אדם שישא אשה בן שמונה עשרה; וכתבו הפוסקים שהכוונה הוא בתחילת שמונה עשרה, היינו כיון שמגיע גיל שבע עשרה ויום אחד, הוא נכנס כבר בשנת השמונה עשרה, אז הוא צריך להתחתן, וכן הוא החוק הקיים בהרבה מדינות.

ולכן יותר טוב שתשים את הדגש על דבר זה שבחורים ובחורות שיתחתנו מה שיותר מוקדם כדי שלא יכשלו באיסורים חמורים מאד מאד, זנות וכו', והוצאת זרע לבטלה שזה העוון הכי חמור, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (נדה י"ג.) אמר רבי יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה; ואמרו (שם) רבי יצחק ורבי אמי אמרי כאילו שופך דמים שנאמר (ישעיה נ"ז ה') "הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים" אל תקרי שוחטי אלא סוחטי; כי מכל טיפה וטיפה יכול להוולד ולד, וכשסוחט את זרעו לבטלה הוא שוחט את ילדיו, והעוון הזה מטמטם את המח והדעת, ומכניס את האדם בחלישות הדעת וביאוש גדול כאילו הקדוש ברוך הוא שונא אותו, ולא צריך אותו וכו' וכו'.

וכן את הבנות צריכים לחתן תיכף ומיד, כי כך אמרו (בראשית רבה פרשה כ"ו סימן ה') על הכל הקדוש ברוך הוא מאריך אפו חוץ מן הזנות; ואמרו (במדבר רבה פרשה ט' סימן ז') אמר הקדוש ברוך הוא על הכל אני כובש, ועל הזימה אני כועס; ואמרו (תנחומא בראשית) על הכל הקדוש ברוך הוא מוותר, חוץ מן הזימה והזנות; והלוואי שכל אלו שכל כך דואגים שאשה לא תלך עם פאה שזה כל הדאגה שלהם וכו', היו דואגים שבחורים ובחורות יתחתנו מה שיותר מהר, ולא יגיעו לעוונות חמורים שזו נמציאות המרה שקורה היום, והלוואי שכל הרבנים ומנהיגי עדה היו מקפידים לחתן את הבנים והבנות בגיל שבע עשרה שזה יסוד גדול ביהדות להציל את הבנים והבנות מעוונות חמורים וכו', ואז לא היו נושרים וכו', ולא היו יוצאים לתרבות רעה וכו'.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים