נוצר קצר בין שני חברים שמגיעים לשיעור התורה הקבוע שלנו. מה עושים?

שאלה:

מאת יחיאל:

לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א, שלום רב! יש לנו בשבת שיעור קבוע ב'ליקוטי מוהר"ן' וב'סיפורי מעשיות' ובעוד ספרים, וברוך השם אנחנו מתחזקים בעצות רבנו. אך לפתע קרה שבאחת השבתות אחד החברים לא הגיע לשיעור, וכשניסיתי לברר מדוע, נודע לי שהוא הסתכסך עם אחד מהחברים האחרים שמגיעים לשיעור והוא אמר שאם אותו אחד ימשיך להגיע – הוא לא יבוא יותר.
החבר שהפסיק לבוא הוא בסדר גמור, משתדל להתחזק בדעת רבנו ותומך בשיעור מדי פעם, ודווקא אותו אחד שבגללו הוא לא בא, לא מתנהג בדרך ראויה: למשל אין לו מידת הכרת הטוב, והוא מצפה שילדיו ינהגו כראוי בו בזמן שהוא מזלזל בהם ונוהג בהם ללא סבלנות, וכל הזמן מעיר להם.
אני לא יודע מה עלי לעשות במקרה כזה, כי אם זה יבוא – השני לא יבוא, וכן להפך. אשמח לתשובתך.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר בלק ח' תמוז התשע"ג

שלום וברכה אל יחיאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שכך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס) ברוך חכם הרזים כשם שאין פרצופותיהם שוין זה לזה, כך אין דעתם שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעת בפני עצמו, וכן אומר (איוב כ"ח) "לעשות לרוח משקל ומים תיכן במדה" כל בריה ובריה יש לו דעת בפני עצמו, תדע לך שהוא כן משה מבקש מן הקדוש ברוך הוא בשעת מיתתו, ואומר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין בשל בניך דומה זה לזה, כשאני מסתלק מהן בבקשה ממך אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו, מנין, ממה שקראו בענין שנאמר (במדבר כ"ז ט"ו) "יפקוד הוי"ה אלהי הרוחות לכל בשר" וגו'.

עיקר החכמה לגשר בין שני הפכים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שעיקר השלום הוא כששני הפכים משלימים ביניהם, ולכן מי שעוסק בצרכי ציבור, צריך לדעת איך להסתדר עם כולם וכו', וכמאמר העולם "ללכת בין הטיפות ולא להרטב", תשתדל ביתר שאת וביתר עוז להשלים ביניהם, אשר אין דבר יותר חשוב אצלו יתברך כמו השלום, כמאמרם ז"ל (עוקצין פרק ג') לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כ"ט) "הוי"ה עוז לעמו יתן הוי"ה יברך את עמו בשלום".

כל זמן שאנחנו מלובשים בלבוש גוף גשמי וחומרי, אי אפשר להסביר את גודל הענין הזה ללמוד ברבים את ספרו של רביז"ל "לקוטי מוהר"ן", שבפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו "לקוטי מוהר"ן" שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה; ולכן תעשה כל מה שביכולתך להוסיף תלמידים שישמעו את השיעור, והעיקר תעשה כל מיני מאמצים שבעולם שיהיה שלום ואהבה ביניהם, כי רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ואנחנו צריכים לממש את זה פשוטו כמשמעו, כי אין טוב כמו השלום והאהבה בין אנשי שלומינו.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתצליח בגדול, ויהיה שלום בחבורה שלכם.