|
שאלה:
מאת ירון:
שלום וברכה לכבוד הצדיק מוהרא"ש שליט"א, ותודה רבה על התשובות המחזקות והמועילות.
רציתי לשאול את הצדיק בקשר למשמעות הברכות שאנו מברכים בכל יום: האם כשמברכים "ברוך אתה השם" וכו' הכוונה היא להכיר בגדולת הבורא, כלומר שהשם יתברך הוא מקור הברכה והשפע, ואנו מתכוונים להגיד שהוא "ברוך" כמו שאנו אומרים שהוא רחום וחנון, או שהכוונה היא בפשיטות – שאנחנו מברכים את השם יתברך ממש כמו שמברכים איש את רעהו? הרי יש מציאות כזו שאנחנו מברכים ממש את השם, כמו שאומרים בברכת המזון בברכה השנייה: "אנחנו מודים לך ומברכים את שמך".
השאלה הזו לא נותנת לי מנוח זמן רב, ואשמח לקבל את תשובתכם. תודה רבה לצדיק על כל העזרה לעם ישראל, הצלחה בכל ורפואה שלימה.
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
|
|
בעזה"י יום ד' לסדר בלק י"א תמוז התשע"ג
שלום וברכה אל ירון נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל גילה לנו את מעלת הפשטות, שאדם צריך להתנהג בכל דבר בתמימות ופשיטות דייקא, ואפילו בתפלה צריך להתנהג בפשיטות גמורה, לדבר אליו יתברך בלי שום חכמות והשכלות כלל, ואמר שעם תמימות ופשיטות יכולים להגיע אל המדריגות הכי גדולות, ועיקר התפלה צריכה להיות פשוטה בתכלית הפשיטות לדבר לפניו יתברך בלשון נוכח וכו', ובשעה שאדם מברך את הברכות, הוא צריך לכוון בתמימות ובפשיטות גמורה – ברוך אתה הוי"ה וכו', אתה רבונו של עולם מבורך, ותמשיך עלי ברכה מהבריכה העליונה. וכן בכל פעם שמזכיר את שמו יתברך, שיכוון בתמימות ובפשיטות גמורה שהוא מדבר עכשיו אליו יתברך, כי הוא נמצא ואין בלעדו נמצא, וזה יסוד גדול ביהדות להשליך ממנו את כל החכמות וההשכלות וכו', ולהיות יהודי פשוט בלי שום חקירות וחכמות וכו', ובפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים מאד המפורסמים, שהטעו את העולם, והכל היה על ידי חכמתם ושכלם. ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות, ולהסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו, רק אם יש בזה כבוד השם יתברך – יעשה, ואם לאו – לאו, ואזי בודאי לא יכשל לעולם.
ולכן בשעה שאדם מזכיר בכל סדר התפלה את שמו יתברך, או איפה שמזכירים "אתה" או "לך" וכדומה, שיכוון בתמימות ובפשיטות שאני עכשיו מדבר עמו יתברך בלי שום השכלות ושכל וחכמות כלל, וזו המדריגה הכי עליונה, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ד) שגם מחכמות שיש בעבודת השם יתברך בעצמו צריך להרחיק מאד. כי כל אלו החכמות של העולם, שיש להנכנסין ומתחילין קצת בעבודת השם, אינם חכמות כלל, והם רק דמיונות ושטותים ובלבולים גדולים. ואלו החכמות מפילין מאד את האדם מעבודת השם, דהיינו מה שחושב וחוקר ומדקדק ביותר, אם הוא יוצא כראוי במה שעושה, כי בשר ודם אי אפשר לו שיצא ידי חובתו בשלימות, ואין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (עבודה זרה ג.), ולא ניתנה תורה למלאכי השרת (קידושין נ"ד). ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחומרות יתרות, עליהם נאמר (ויקרא י"ח) "וחי בהם" – ולא שימות בהם, (יומא פ"ה:) כי אין להם שום חיות כלל, ותמיד הם במרה שחורה, מחמת שנדמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם בהמצוות שעושין, ואין להם שום חיות משום מצוה מחמת הדקדוקים והמרה שחורות שלהם (ואמר רביז"ל שהוא בעצמו אינו מחמיר שום חומרא כלל).
אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, ואז לא תבוא לשום בלבולים, ויהיה לך טוב כל הימים.
| המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים |
 |
|
