בעוונותיי הרבים התייחדתי עם גויה. מה הכפרה שלי? והאם אלוקים יסלח לי?

שאלה:

מאת חיים דוד:
נפשי בבקשתי אליך הצדיק שליט"א: התייחדתי עם גויה כבר כמה פעמים, הגויה התכוונה לעבור עבירה, אבל אני לא התכוונתי ובאמת לא נכשלתי.
הדבר הזה קרה כבר כמה פעמים, וברצוני לשאול: מה כפרתי על החטא הזה שהתייחדתי עם גויה? והאם יש על זה מחילה מאלוקים? אני בא מבית חרדי לחלוטין, אבל זה המצב. תודה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר פנחס ט"ו תמוז התשע"ג

שלום וברכה אל חיים דוד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שאיסור יחוד לרוב הראשונים הוא מן התורה, וזה עוון חמור מאד מאד, כי אסור להתייחד עם שום אשה שבעולם, ומכל שכן לא עם גויה וכו', וחכמינו הקדושים אמרו (קידושין פ:) רמז ליחוד מן התורה מנין, (דברים י"ג ז') "כי יסיתך אחיך בן אמך" וגו', ומובא בטור (אבן העזר סימן כ"ב סעיף א') אסור מן התורה לאיש שיתייחד עם הערווה בין ילדה בין זקנה, וחכמים גזרו על כל יחוד של פנויה וגויה, וכן דעת הסמ"ג (לאווין סימן קכ"ו) שאיסור יחוד הוא מן התורה.

ולכן אל תהיה חכם בעיניך, כי בקלות אתה יכול להכשל בעבירות הכי חמורות וכו', שמשלמים על זה אחר כך מחיר מאד כבד, כמאמרם ז"ל (כתובות ל.) תני רבי חייא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו וכו', אלא דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב סקילה – או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה – או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה – או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק – או טובע בנהר או מת בסרונכי וכו', עיין שם. וקורים בכל יום מקרים מזעזעים, תאונות קטלניות וכו' וכו', ולא יודעים ממה זה וכו', ושוכחים שיש דין ודיין, ולבסוף משלמים על זה שעוברים על רצונו יתברך, אחד משלם קודם ואחד משלם אחר כך אם לא חוזרים בתשובה.

בוודאי תשובה מועילה על כל דבר, כי אין לך עבירה שלא מועילה לה תשובה, אבל צריכים לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (יומא פ"ה:) האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה, אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עיקר התשובה הוא חרטה על העבר, וקבלה על להבא, ולהתוודות אליו יתברך, כמובא ברמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין? אומר אנא השם חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; וכן כתב (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב') ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר (ישעיה נ"ה) "יעזוב רשע דרכו" וגו' וכן יתנחם על שעבר שנאמר (ירמיה ל"א) "כי אחרי שובי נחמתי", ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר (הושע י"ד) "ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו" וגו', וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.

אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, ולא תחזור על השטויות וכו', כי בסוף יתגלה קלונך ברבים ויהיו לך בושות גדולות מאד מאד, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ח) הלא האדם בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה הוא יכול לאבד ולהפסיד כל העולם הזה עם העולם הבא. ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: א מענטש פון איין תענוג'ל וועגן פון א פערטל שעה, קאן ער אן ווערן גאר דעם עולם הזה מיט דעם עולם הבא.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים