מאת אבנר:

יש לי שאלה הלכתית: בכל בוקר אני מתפלל במניין, ולאחרונה התחלתי לכוון יותר בתפילת העמידה ולכן אני מתפלל את תפילת העמידה במשך הרבה זמן. הבעיה היא שבגלל שתפילת העמידה לוקחת לי זמן רב, אני מאחר לקדושה ואני עומד בזמן הקדושה בלי להגיד כלום.
האם כדאי לי להמתין לחזרת הש"ץ ולההתפלל את התפילה ביחד עם החזן עד סוף הקדושה ולהמשיך משם לבד, או שיותר טוב להתחיל ביחד עם כולם כמו שאני רגיל, אף שלא אוכל לענות לקדושה? תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה אל אבנר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עיקר שלימות התפלה הוא לקשר את המח מחשבה אל מה שהוא מדבר, היינו שיכוון טוב טוב בפירוש המילות שהוא מוציא מפיו, שזו שלימות התפלה – שמקשר את מחשבתו אל דיבורו, ואפילו מי שלומד כתבי האריז"ל אצלו גם כן פירוש המילות הן הכוונות, (עיין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ה) כי העיקר רק לכוון פירוש המילות של אותיות התפלה, כגון "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה" – אתה רבונו של עולם נותן לכולם דעת ושכל, ולכן אני מבקש אותך "חננו מאתך חכמה בינה ודעת" – תן לי גם כן דעת ושכל וכו. וכך צריכים לכוון כל ברכה שרק אומרים, וכל מזמור שמזמרים אליו יתברך, היינו לכוון פירוש המילות, ואז כשאדם מקשר את המח מחשבה שלו אל הדיבור, אזי הוא יכול להתפלל מהר.

מה שאין כן, כשהמח מחשבה חושב דבר אחד, והפה מדבר דבר שני והם לא קשורים אחד בשני, הדיבור אל המחשבה וכו', לכן לוקחת לו הרבה זמן התפלה, כי הוא עסוק באמצע התפלה לעשות את כל העסקים שלו, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל') שכל המחשבות זרות באים לאדם דייקא באמצע התפלה, ולכן עיקר שלימות התפלה לקשר את המחשבה אל הדיבור, ואז יכול להתפלל מהר.

עם כל זאת, כשאדם מתפלל לאט עם פירוש המילות, ופיספס קדושה וכו', אין לו למהר את השמונה-עשרה שלו בשביל החזן והבעל תפלה שמתפללים בבחינת (אסתר ח' י"ד) "הרצים רוכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבוהלים ודחופים" וגו', כי אם הבעל תפלה והחזן ממהרים לעבודה או לעסקיהם, אזי זה שמתפלל באמת בכוונה עם פירוש המילות לאט לאט לא צריך לסבול, וזה פשוט.

עם כל זאת, צריכים מאד מאד להקפיד להתפלל בציבור אשר אין למעלה מזה, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון"? אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ואמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין, וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות – בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אשרי אדם שזוכה להתפלל את השלוש תפלות שחרית, מנחה וערבית במנין דייקא.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים