איך מסתדר מה שכתוב בספר 'חלוקי הנחל' עם עניין הבחירה החופשית?

שאלה:

מאת נתנאל:

השתתפתי במספר שיעורים שסבבו סביב מאמרים שנכתבו בספר של אחד מתלמידי רביז"ל שנקרא בשם 'חלוקי הנחל'. בספר הוא מוכיח לאדם, שאין לו באמת בחירה, ושכל מה שאפשר לעשות זה רק להתפלל ולדעת שהכל מאת השם. והאמת, שהדיבורים האלו מאוד הלחיצו אותי, כי הם שכל ענק בלי צמצום כלל…
רציתי לשאול: איך הדיבורים שנכתבו בספר הנ"ל מתיישבים עם זה שרביז"ל כותב שהבחירה ביד האדם להטותה כרצונו, שאם רוצה – עושה ואם לא רוצה – אינו עושה? והאם זה לא מסוכן ללכת בדרך כזו ולהגיד שאין לאדם בחירה כלל?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר פנחס י"ח תמוז התשע"ג

שלום וברכה אל נתנאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

את הקונטרס 'חלוקי הנחל' חיבר הרב החסיד ר' יצחק ברייטער ז"ל הי"ד, וכנראה שכתב את זה בעת התלהבותו וכו', ולכן אין להקשות על דברי הקונטרס הזה, כי כשאדם בא להתלהבות וביטול הוא יכול לכתוב דברים שיצאו מהקשרם וכו' וכו'.

בוודאי יש לאדם בחירה, כמו שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"י) לאחד ששאל אותו כיצד הוא הבחירה, השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה – עושה, ואם אינו רוצה – אינו עושה וכו', [וכתב מוהרנ"ת ז"ל: ודבר זה הוא נצרך מאד לדעת, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה, חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה]. ורביז"ל מגלה לנו נוראות נפלאות (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) מהידיעה והבחירה, הרי הם שני הפכים, עם כל זאת כשאדם זוכה ומקדש ומטהר את השבעה נרות, על ידי זה הוא זוכה להבין את ההפרש ביניהם וכו', וזוכה להבין את כח האדם בבחירתו שיכול לבחור להיות צדיק גדול מאד מאד.

אשרי אדם שזוכה לבחור בטוב, שאז יכול להגיע לכל המדריגות שבעולם, וכמו שכתב הרמב"ם (פרק ה' מהלכות תשובה הלכה א') רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, הוא שכתוב בתורה (בראשית ג' כ"ב) "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע, ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא פן ישלח ידו; אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה; עיין שם.

והנה מוהרנ"ת ז"ל האריך בזה מאד מאד, ואמר (ליקוטי הלכות ברכת השחר הלכה ג' אות ו') ענין זה בעצמו מה שרוב בני אדם טועים בעצמם וסוברים שנפשם אינה קדושה משורשה, וקשה להם לשוב להשם יתברך, ולהיות איש צדיק, או איש כשר באמת, כמו שאר הצדיקים והכשרים, כמו שמרגלא בפומא דאינשי לומר כששומעין שמספרין מאיזה צדיק או איש כשר וירא באמת ומתחיל להתעורר בהם הרהור תשובה להתחיל גם כן להתקרב להשם יתברך, כי כל ישראל מלאים מחשבות של תשובה והתקרבות להשם יתברך תמיד, אך אחר כך תיכף אומרים, מי יכול להתדמות אליו לזה האיש הצדיק? כי היה נשמה קדושה מנעוריו, כי כך הורגלו עצמם לומר שצידקת הצדיקים והכשרים הוא מצד הנשמה הקדושה שיש להם מתולדתם.

ובאמת אמר רביז"ל בפירוש שאינו כן, וזה עיקר החסרון של העולם שאומרים כך. ומחמת זה אינם מתעוררים ומתגברים להשוות עצמן לצדיקים, אבל באמת אינו כן, כי עיקר צדקת הצדיק והכשר הוא רק על ידי התגברותו והתחזקותו ויגיעתו וטרחו בעבודת השם יתברך, שיגע וטרח כל כך ימים ושנים הרבה ולא הניח עצמו ליפול בשום אופן בעולם. והירבה בתפלה ותחנונים עד שזכה למה שזכה וכו' וכו', כל אחד כפי ערכו אשרי להם, וכל אדם יכול להיות כמותם, כי הבחירה חופשיית לכל, וכתר שם טוב מונח, ומי שרוצה זוכה בו, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (יומא ע"ב) כתר כהונה זכה אהרן ונטלו, כתר מלכות זכה דוד ונטלו, כתר שם טוב מונח וכל הרוצה זוכה בו.

ובאמת זה הענין בעצמו שבני האדם טועים בעצמם וסוברים שנפשם אינה יקרה וקדושה, ומחמת זה אינם מתגברים לעשות כמעשה הצדיקים, כל זה נמשך מבחינת היכלי התמורות, שזה סוד המעשה של הבן מלך ובן שפחה שנחלפו (עיין סיפורי מעשיות מעשה י"א) שמשם באים אלו המחשבות על האדם כמו שעבר על הבן מלך שנחלף ונתגרש ממקומו וכו', שמחמת זה נפל למקום שנפל וכו', ולקח את עצמו אל השיכרות וכו'. עד שהיה כמסופק בעצמו אם הוא בן המלך האמת או בן השפחה חס ושלום, שבכל עת שבא לו הרהורי תשובה, היה מיישב את עצמו ממה נפשך אם אני בן המלך וכו', שנפל כל כך עד שהיה מסופק בעצמו אם הוא בן המלך האמת, כמו כן הוא בכל אדם הרחוק מהשם יתברך, בפרט בתוקף סוף הגלות המר הזה, שהוא חבלי של משיח שמתגבר בעתים הללו, שהתגבר הבעל דבר ביותר על נפשות ישראל כידוע בחוש, עד שכמה בני אדם מייאשין עצמן כאילו נפשם אינה מסוגלת כלל לעבודת השם יתברך, וכל זה הוא רק פיתוי ומחשבות היצר הרע שמחליש דעתו ומכניס בלבו חלישות וקטנות דסטרא אחרא, שזה נמשך מסוד היכלי התמורות, מסוד החילוף של הבן מלך ובן השפחה וכו', שנפל כל כך עד שלא ידע בעצמו אם הוא בן המלך האמת וכו', אבל באמת צריך האדם לידע ולהאמין שנפש כל אחד מישראל גבוה ויקרה מאד מאד, וכולם הם בני מלכים, ויכולים לזכות להגיע למדריגות גבוהות וקדושות מאד כמו כל הצדיקים והכשרים, כי גם על כל הצדיקים והכשרים עברו מחשבות וחלישות כאלה וכאלה, אך היו משכילים לבלי להניח להטעות אותם והתגברו והתחזקו מאד עד שזכו למה שזכו.

הרי שלך לפניך, שהבחירה חופשית לאדם, ויש דבר כזה בחירה, יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד נבחר בטוב.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים