האם גם אדם שקשה לו ללמוד יכול להרגיש הרגשות רוחניות ודביקות בהשם יתברך?

שאלה:

מאת אשר זעליג:

לכבוד קדושת האדמו"ר מוהרא"ש שליט"א, שלום וברכה. אני מאחל לך רפואה שלימה מן השמים, שתהיה בריא ותוכל להנהיג את עם ישראל עוד הרבה שנים טובות, ושתשמע ותתבשר רק בבשורות טובות.
רציתי לשאול: האם איש כשר ויהודי פשוט, שאין לו את הכח ללמוד ולהבין בהרבה ספרים מחמת חלישות או בעיית ריכוז והוא לא יכול להגיע למדרגת צדיק, האם הוא יכול לפחות לזכות לחיים טובים בזה העולם, לחיות כבגן עדן ולהרגיש את העולם הבא פה בעולם שבו אנו חיים, להרגיש את מתיקות ונועם וזיו וחיות ודבקות הבורא יתברך, ולראות שהכל טוב והכל טהור והכל קודש, או שכל זה שייך רק לחכמים וגאונים וצדיקים גדולים ויודעי נסתר, והאיש הפשוט יכול רק לחלום על דבקות בהשם?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר מטות מסעי כ"ב תמוז התשע"ג

שלום וברכה אל אשר זעליג נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תשואת חן לך על כל התפלות שאתה מתפלל עבורי, יעזור הקדוש ברוך הוא שאזכה לשלם לך חזרה בשמחות.

כל הבעיות שלך וכו', היא רק בעיה אחת – שחסרה לך שמחת החיים, כי אם היית שמח, לא היית שואל שאלה כזו וכו', כי באמת כל בר ישראל הוא צדיק, כמו שכתוב (ישעיה ס') "ועמך כולם צדיקים". כשבר ישראל תמיד שש ושמח עם נקודת יהדותו, וכל מצוה ומצוה שהוא זוכה לקיים הוא שש ושמח איתה – הרי הוא צדיק, והוא חי חיים טובים ונעימים, ולכן כל בר ישראל אם רק יקח את עצמו בידו וישמח עם נקודת יהדותו "שלא עשני גוי", הוא כבר בגדר צדיק, והוא יחיה בזה העולם כדוגמת עולם הבא, ששמה שורה רק השמחה.

כל המושג של צדיק מובן בטעות בין בני אדם, שחושבים שכדי להיות צדיק צריכים להיות מי יודע מה וכו' וכו', ובאמת כל בר ישראל שרק שש ושמח עם נקודת יהדותו, ומקיים את מצוותיו יתברך בשמחה עצומה, הוא כבר נקרא צדיק, אשרי לו ואשרי חלקו, ומכל שכן וכל שכן כשמרגיל את עצמו גם כן לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, וכל דבר שהוא צריך הוא מבקש ממנו יתברך, אין יותר מאושר ממנו.

ולכן חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, ותכריח את עצמך רק להיות בשמחה, כי השמחה היא רפואה בין בגשמי בין ברוחני, וכשאדם שמח מתרחבת דעתו ויכול להחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך, והרגע שחזק באמונה שאין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, על ידי זה נפתח פיו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר זה התענוג הכי גדול, וטועם טעם עולם הבא בעולם הזה, וכמו שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י: "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו', איזה תענוג זה שאדם מרגיש שמלוא כל הארץ כבודו, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, ואליה זוכים על ידי תוקף השמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה.

ודעת לנבון שאשרי האדם שנזהר להתפלל את השלוש תפלות שחרית, מנחה וערבית במנין דייקא, כי אז אפילו שיהיה הכי ירוד והכי פחות וכו', והכי מלוכלך בעוונות וכו' – יצא זכאי, כמאמרם ז"ל (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות, בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ואמרו חכמינו הקדושים (שיר השירים פרשה ב' סימן כ"ד) על הפסוק (שיר השירים ב' ט') "הנה זה עומד אחר כתלנו" – אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות, "משגיח מן החלונות" – מבין כתפיהם של כהנים, "מציץ מן החרכים" – מבין אצבעותיהם של כהנים; כי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שמתפללים שם והכהנים עולים לדוכן, על ידי זה ממשיכים את שכינת עוזו יתברך אלינו, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) כל זמן שישראל מעצרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הקדוש ברוך הוא עוצר שכינתו עמהן.

ולכן אל תהיה בטלן, תמסור את נפשך לבוא לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות, ולא יהיה הדבר הזה קל בעיניך, כי אתה יכול לזכות לכל טוב אמיתי ונצחי.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים