מאז שהתקרבתי לחסידות ברסלב יש לי הרבה צרות. למה?

שאלה:

מאת בנימין:
שלום למורנו ורבנו מוהרא"ש שליט"א. אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך.
אני מקורב לרבנו הקדוש כבר שלוש שנים, אך מאז שהתקרבתי לחסידות ברסלב יש לי הרבה צרות, התעוררה עליי מחלוקת גדולה ומציקים לי מאוד.
ברוך השם אני חזק בדעתי שאת רבנו הקדוש לא אעזוב לעולם, יהיה מה שיהיה, כי אני מרגיש שהוא הצדיק היחיד שמבין אותי ומעודד אותי, אבל בכל זאת יש לי עגמת נפש גדולה וחלישות הדעת מכל הצרות והמחלוקות שהתחילו מאז שהתקרבתי לרבנו.
למה זה צריך להיות ככה, הרי כתוב "הבא ליטהר – מסייעין בידו", ואצלי קורה ההפך בדיוק?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר מטות מסעי כ"ב תמוז התשע"ג

שלום וברכה אל בנימין נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קמ"א) כשאדם חוטא בפגם הברית, הוא בורא קליפות ומשחיתים, שביותר מלווים אותו אחר מיתתו, וגם בחייו הקליפות מתלבשים בבני אדם שמונעים אותו מלהתקרב אל הצדיק האמת שהוא יכול לתקן אותו, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף סימן כ"ו) על ידי הוצאת זרע לבטלה, בורא קליפות המתלבשים בבני אדם מתנגדים וחולקים עליו, ועושין לו יסורין; והם הם המונעים אותו מלהתקרב אל הצדיק האמת.

ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ב) כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השייכים לה, אזי הקליפה מסבבת אותה. רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח. ומחמת פגם הענפים חס ושלום, משליכין אותם משם, דהיינו שמשליכין אותם מן האמונה. ואזי אין יכולין להכנס, דהיינו להתקרב אל שורשם, שהוא הנשמה. [היינו הצדיק הגדול במעלה נוראה ונפלאה מאד שיכול לתקן את כלל נשמות ישראל, רק מחמת הפגמים של בני אדם שהם באמת ענפים השייכים להצדיק הזה, על ידי זה הקליפות מתגברות ומסבבות את האדם מאד, והעיקר שמפילים אותו מאמונה ומאמונת חכמים].

והנה סתימת הפתח, דהיינו האמונה, על ידי פגם הענפים הוא רק לפי שעה, ואחר כך נפתח הפתח כבתחילה. היינו שבעת שצריכין להשליך לחוץ את מי שאין ראוי להתקרב, אזי הקליפה המסבבת אותם, עם כל זאת שיש בה פתח כנגד אמונה, היא מתגברת ומתקרבת ומתפשטת גם על הפתח, ואזי אין יכול להכנס. ותיכף אחר כך, חוזר הפתח ונפתח כבתחילה. וכשיש חס ושלום, ריבוי פגמים הרבה, שעל ידי זה יש כח להקליפה להתפשט על הפתח לבלי להניח להכנס אליו, אזי מתייראין וחוששין שלא יסתם הפתח לגמרי חס ושלום, על ידי התגברות הקליפה המסבבת אותה. ואזי מעמידין שם בפתח ירא שמים, שהוא בעצמו עומד לשמור שלא יכנסו שם [שזה מה שרואים שהרבה פעמים ראש ישיבה ומשגיח וכו', הם המונעים מלהתקרב אל רביז"ל, אף שהוא ירא שמים, כי שמים אותו לשמור על הפתח]. ואף על פי כן הוא תועלת נגד הקליפה המסבבת את הצדיק, שאי אפשר לה להתקרב ולהתפשט על הפתח, מחמת הירא שמים שעומד שם. ועל ידי מסירת נפש, דהיינו שמוסר נפשו בשביל לנסוע ולהתקרב להצדיק, על ידי זה אפשר לדבק עצמו אליו.

ולכן אתה צריך למסור את נפשך פשוטו כמשמעו לא לברוח מרביז"ל בשום פנים ואופן, ורוב רובם של אנשי שלומינו שזכו להתקרב אל רביז"ל, עברו את המניעות והעיכובים והבלבולים האלו, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ה) שכל מי שיש לו יגיעות וטרחות יותר בתחילת ההתקרבות להשם יתברך, דהיינו שיש לו מניעות רבות וגדולות, כגון מאביו ואשתו וחותנו או משאר בני אדם שמונעים ומעכבים אותו מאד, ומניעות מחמת ממון ושארי מניעות ועיכובים ובלבולים, שמשתטחים לפניו ומונעים אותו מאד, והוא צריך להתייגע ולטרוח מאד לשברם, כל אלו היגיעות והטרחות שיש לו בתחילת ההתקרבות, הם טובה גדולה להאדם, כי על ידי זה זוכה אחר כך לקבל הרבה קדושה וטהרה, כי על ידי היגיעות שבתחילה נעשה הכלי, וכל מה שיש לו יותר יגיעות וטרחות וכו', יש לו כלי גדול ביותר לקבל אחר כך בתוכו שפע קדושה וטהרה להתקרב להשם יתברך; עיין שם.

ולכן אל תבלבל את עצמך משום דבר, אף שזה כואב מאד מאד, עם כל זאת אני לא יכול להסביר לך מה שאני סבלתי מאז שהתקרבתי אל רביז"ל, היו לי צרות ויסורים ומרירות ומכאובים הרבה מאד, והעיפו אותי מהישיבה וכו', ורדפו אותי עד חורמה וכו', וגם קבלתי מכות על זה וכו', עם כל זאת עמדתי חזק מאד ולא נכנעתי בשום פנים ואופן, ומאז ועד עתה יש עלי מחלוקת גדולה מאד וכו' וכו', ועם כל זאת אני לא מתפעל מאף אחד, ובשביל זה הקדוש ברוך הוא משלם לי חזרה לטעום טעם אור הגנוז שהוא אורו של רביז"ל, ועל כן ראה גם אתה לא להתפעל מכל מה שעובר עליך, וסוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, ותרגיש את הנעימות שיש בהתקרבות לרביז"ל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים