שאלה: מאת אביאל: לכבוד מוהרא״ש, שלום רב. בספר חיי מוהר"ן (בסימן שצ"ג) מובאת שיחה, וזו לשונה: "אמר: אפילו אם היה הבעל שם טוב והאריז"ל וכו' בעולם – לא היה יכול להשתוות עמי". האם הפירוש הוא כפשוטו, שרבנו היה יותר גדול מהם, או שהכוונה היא שהם אורות כל-כך גדולים שהדור הירוד שלנו לא יכול לקבל, ורבנו הקדוש מתוקף קדושתו יכול לצמצם את האור גם לפשוט שבפשוטים שבישראל? תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר מטות מסעי כ"ד תמוז התשע"ג
שלום וברכה אל אביאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. בשעה שרביז"ל נסע על הדרך האחרונה לאומן להסתלק, גילה את גדולת רבי שמעון בן יוחאי, ואמר: התנא הקדוש רבי שמעון הוא בחינת (דניאל ד') ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית, ראשי תיבות שמעו"ן, ועכשיו יש נחל נובע מקור חכמה, שגם העיר וקדיש מן שמיא צריך לקבל משם. ומובא (חיי מוהר"ן סימן שצ"ג) שאמר רביז"ל, אפילו אם היו הבעל שם טוב והאריז"ל בעולם, לא היו יכול להשתוות עמי. פה לא מדברים מי יותר גדול ממי, כי אנחנו קטני ערך, פחותים נבזים ושפלים, ולא יכולים להכניס את הראש שלנו בדברים גבוהים כאלו. אלא מאז החורבן שלח לנו הקדוש ברוך הוא את התנא הקדוש רבי שמעון בן יוחאי עם ספרי הזוהר והתיקונים, שעל ידם נזכה לצאת מהגלות הארוכה והמרה הזו, ולעם ישראל יש חיות מהם, ואחר כך בא האריז"ל וגילה נוראות ונפלאות מתוך דברי הזוהר והתיקונים, שהם כלל כתבי האריז"ל שרשמם תלמידו רבי חיים ויטאל ז"ל, וסידרו אותם בספרי 'עץ חיים', 'פרי עץ חיים' ו'שמונה שערים' וכו' וכו', שהם מורידים יותר ויותר את אלקותו יתברך, ואחר כך בא הבעל שם טוב הקדוש זי"ע עם תלמידיו הקדושים, שמורידים יותר ויותר את ההשגות של הזוהר והתיקונים וכתבי האריז"ל, ומגלים את אמתת מציאותו יתברך, ואחר כך בא רביז"ל לדורותינו אלו שהוא יכול להוריד את כל ההשגות של הזוהר והתיקונים וכל כתבי האריז"ל, וכל הלימודים של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, בצורה כזו עד שירודים ופחותים ומגושמים כמונו גם כן תהיה לנו השגה בו יתברך, ונזכה לפתוח את פינו ולדבר אל הקדוש ברוך הוא, שזו המדריגה הכי עליונה – שאדם מגושם ומזוהם ופגום וכו' וכו', יכול לעמוד לפניו יתברך ולדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, עד שיאירו לו המוחין בהשגת אלקותו יתברך, ויהיה נכלל בעצם עצמיות אלקותו יתברך, וזהו החידוש של רביז"ל. אבל אין לנו דעת ושכל וחוצפה וכו' וכו', להתערב בדברים כאלו שהם למעלה מדעתנו ומהשגותינו, אנחנו צריכים רק לשמוח שזכינו להתקרב לרביז"ל, ועלינו לציית אותו בכל פרט ופרט, ובפרט להיות תמיד בשמחה על נקודת יהדותינו, ונזכה לדבר תמיד עמו יתברך.
|