מאז הגירושין המצב בבית קשה מאוד, ואני לא מצליחה להשתלט על הילדים שלי

שאלה:

מאת חוה:

שלום לצדיק היקר והאהוב. השם ישמור אותך מכל רע.
לאחר שנות נישואין רבות אני ובעלי התגרשנו כי לא הסתדרנו יחד ואני נשארתי בבית עם ששת ילדינו. לצערי הרב המצב הזה קשה מאוד גם לי וגם לילדים, כי הם מסתובבים כמו יתומים חיים, ואני לא מצליחה להשתלט על הכל ביחד – על הגידול שלהם, ועל צרכי הבית.
אשמח לחיזוק מהצדיק, כי אני זקוקה לו כמו אויר לנשימה. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מטות מסעי כ"ז תמוז התשע"ג

שלום רב אל חוה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

מה אומר לך, זה מוסר השכל לכל אלו שהתגרשו ורוצים להתגרש, מאיזה סיבה שרק לא תהיה – עליהם לדעת שיצטרכו לשלם מחיר כבד מקודם או אחר כך, כי כל אלו שמתגרשים כשיש ילדים, הם פשוט רוצחים, ולא איכפת להם מילדיהם כלל, כל אחד ואחת לטובת עצמם ולטובת תאוותיהם הרעים מתגרשים, והילדים נעשים הפקר, שזה פשוט אכזריות שאי אפשר להסביר.

והנה חכמינו הקדושים אמרו (גיטין צ:) כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. ונשאלה השאלה למה דווקא המזבח מוריד דמעות? למה לא שאר כלי המקדש, כגון הכיור, השולחן, המנורה, והארון וכו'? אלא המזבח מוריד דמעות כאומר "מספיק קרבנות הביאו עלי, ולכן אני לא צריך יותר קרבנות". כי בגירושין מי הם הקרבנות? הילדים! ולכן המזבח דייקא מוריד דמעות, כי אומר "יש עלי מספיק קרבנות, ואני לא צריך שיביאו עלי עוד קרבנות".

החוש מראה שכל הילדים המופרעים באים מהורים שהתגרשו, כי הם חוו על בשרם צלקות וחרדות וכו' וכו', והם חיים בפחד וכו', והכל מפני שראו את ההורים רבים ביניהם יומם ולילה, מקללים אחד את השני, מנבלים את הפה אחד על השני, ומי אומר כשיש עוד אלימות פיזית וכו', שזה מכניס פחדים בילדים וכו', והטראומה הזו נשארת להם על כל החיים וכו', ולכן כל זוג צריך לקחת בחשבון – יהיה מה שיהיה ויהיה איך שיהיה, צריכים להסתדר רק בשביל הילדים, וזה שהם לא מסתדרים ביניכם, הסיבה היא אחת מהשתים: או הבעל, או האשה, או שניהם סובלים מהפרעה נפשית, כי אחרת היו מוותרים אחד לשני וכו'.

ואם יש חסרון למישהו, או לבעל או לאשה, הכל יכולים לתקן, אבל לא להתגרש, ובשביל זה רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן צ') שבשביל זה שוברים כלי חרס בשעת גמירת שידוך וכו', שמרמזים לו בזה שני ענינים, היינו שמרמזים לו: א. אם היא אשה רעה – תזהר לבד תבגוד בה, רק תקבל באהבה, כי על ידי זה אינך רואה גיהנום, כמאמרם ז"ל (עירובין מ"א:) מי שיש לו אשה רעה – אינו רואה פני גיהנום, כי יש לו כבר את הגיהנום בזה העולם. ב. ואם היא אשה טובה – דע וזכור שיש גיהנום, ולא תהיה נמשך אחר תאוותך, ותקדש עצמך כראוי, כי זכור תזכור שיש גיהנום. היינו כשיש לאדם אשה טובה, צריך מאד מאד לזכור שזה לא הפקר, ואסור לחיות יחד בעת נדתה, שזה מאד מאד חמור, כי זה גובל עם איסור כריתות, ולכן אומרים לו שמור תאוותך וכו', ותחכה עד שאשתך תטהר וכו' וכו'.

על כל פנים, איך שהוא, כל אלו שמתגרשים מאיזו סיבה שרק לא תהיה, צריכים לקחת תמיד בחשבון שהם הורגים את הילדים שלהם לכל החיים, כי נשאר לילדים להורים גרושים נשארת צלקת עמוקה בנפשם, וזה בדוק ומנוסה למי שמבין בחינוך, שהילדים המופרעים הם באים רק ממשפחות הרוסות שיומם ולילה רבים ביניהם, ומקללים אחד את השני, ומנבלים את פיהם וכו' וכו'.

ולכן כל זוג שלא מסתדרים, שילכו אל יועץ נישואין שיגשר ביניהם וכו', כי לכל צרה יש פתרון, וכל מי שבוגד בבן זוגו וכו', הן האשה שבוגדת בבעלה, והן הבעל שבוגד באשתו, צריכים לזכור שלבסוף ישלמו מחיר כבד על זה, כי נואף מאבד אחר כך את הכל, כי האשה השניה שמצא, או הגבר שהיא מצאה וכו', לבסוף יפרדו מהם בבזיונות גדולים, ואז כבר קשה לגלגל את הגלגל חזרה, כי הכל אבוד, והילדים שלהם נשארים פשוט בעלי מומין בנפשם, ורחמנות גדולה עליהם.

הקדוש ברוך הוא שאמר לעולמו די יאמר לצרות ישראל די, ויכניס דעת באלו שרוצים להתגרש, ויחשבו פעמיים אם זה משתלם.

המאחל לך שבת שלום