שאלה: מאת מעוז: תשובה: |
||
![]() |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מטות מסעי כ"ז תמוז התשע"ג שלום וברכה אל מעוז נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. ולכן הזהירנו רביז"ל לא לקחת לעצמינו תעניתים כלל, ובפרט כשאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשיחה בינו לבין קונו, זה מריק ושוטף ממנו את כל הלכלוך והזוהמא שנדבקו בו מעוונותיו, ואז לא צריך יותר לצום. ומה שאתה שואל על כך שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ') ודווקא שאין צריך להתענות ומתענה, אבל מי שצריך להתענות בוודאי צריך להתענות ומצווה הוא, כבר האריך על זה מוהרנ"ת ז"ל בתפלה על התורה זו שמתפלל להקדוש ברוך הוא שיאיר לנו את עינינו בענין הצומות מה ומתי ואיך כן צריכים להתענות, על כל פנים ידוע שהיתה תקופה שרביז"ל אמר לאנשי שלומינו את התעניתים שהם צריכים להתענות, ואחר כך אמר להם להפסיק (עיין שיחות הר"ן סימן קפ"ה) ובפרט עכשיו, כשיש לנו את ההנהגה שרביז"ל הנהיג לנו, שנתבודד כל יום אליו יתברך, אזי עלינו לילך עם הדרך הקלה הזו, וזה יטהר את כל הרע והלכלוך שעשינו בחיינו. ובפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה, ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות, ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע. ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד). והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר: איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק – שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו', ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.
|