אנחנו מתלבטים וקשה לנו להחליט לאיזה תלמוד-תורה לרשום את בננו

שאלה:

מאת ליזי:
שלום. יש לי שני ילדים גדולים, ולפני כשנתיים התאשפזתי בבית חולים עקב הריון לא תקין שבסופו ילדתי פג. בכל התקופה הזאת שנמשכה כחודשיים לא הייתי בבית, וחוסר הנוכחות שלי השפיעה מאוד על הילד הקטן, הוא עשה בעיות במכינה והתפרע לגננות בצורה יוצאת דופן, ובמקום לקרב אותו ולהשלים לו את החוסר באמא, הן הענישו אותו ללא הרף ופשוט התעללו בילד. הילד חווה חוויות לא נעימות, אף אחד לא טיפל בזה, והגננות שלחו אותו הביתה בכל פעם מחוסר שליטה.
בגלל שהילד לא למד כלום במשך שנה שלימה, החלטנו להשאיר אותו שנה נוספת במכינה, אך מנהלת הגנים התנגדה בכל תוקף שהוא יישאר אצלם שנה נוספת, ודאגה שנעביר אותו לתלמוד תורה אחר. היא הבטיחה שלכיתה א' הוא יוכל לחזור אליהם ולא תהיה שום בעיה, אך עכשיו, כשבאנו לרשום אותו לתלמוד תורה בחזרה הם מתחילים להערים קשיים, ואומרים שרק ילד שיודע לקרוא היטב יכול להתקבל, ועוד כל מיני תירוצים…
חשוב לציין שהתלמוד תורה הקודם נחשב ליותר טוב מבחינת הרכב האוכלוסייה מהתלמוד תורה שבו הוא לומד עכשיו, כי שם רובם משפחות של אברכים.
אני דואגת לעתיד הילד ולא יודעת מה לעשות: האם כדאי להשאירו היכן שהוא עכשיו, למרות שהתלמוד תורה הזה לא נחשב כל-כך, ואולי כאן לא יתייחסו אליו כל כך, והוא לא יצליח, או שכדאי לנו לעשות מאמצים ולהילחם להחזיר אותו לתלמוד תורה הקודם למרות ששם לא התנהגו אליו כראוי?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר דברים ב' מנחם אב התשע"ג

שלום רב אל ליזי תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לקחת כלל – אל מקום שנכווים וכו' או נשרפים וכו', לא חוזרים עוד פעם כדי להכוות או להישרף, ואם היה לך נסיון כל כך מר שמה וכו', והיתה לך עגמת נפש גדולה מאד, למה את צריכה לחזור לשם?

בוודאי זו עוולה גדולה מאד מצד ההנהלה איך שהתנהגו עם הבן וכו', כי זה לא חינוכי לזרוק ולהעיף את הבן וכו', על כל פנים מהיום את צריכה לראות רק מה שטוב לבן שלך, ולא להסתכל מה שאחרים יגידו, וזה כלל גדול שאני רגיל לומר, "במקום שלא רוצים אותך – אל תרצה אותם אלף פעמים".

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים