הסמ"ך-מ"ם תפס אותי ברשתו ולא עוזב אותי. למה לי חיים?

שאלה:

מאת דוד:

שלום. אני חי בבית חילוני, שקוע בתאוות, ועוברת עלי תקופה קשה בחיים. אך מצד שני יש לי כיסופים להשם, ואני מאוד רוצה ללמוד בישיבה, אבל אני לא מצליח לשבת אפילו עשר דקות מול הגמרא, וישנם ימים שאיני יכול להניח תפילין על אף רצוני החזק. הסמ"ך-מ"ם תפס אותי ברשתו, ואני לא מצליח לצאת ממנו כבר עשרים ושבע שנים אפלות. למה לי חיים?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר דברים ב' מנחם אב התשע"ג

שלום וברכה אל דוד נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

צריך שתדע, שרביז"ל צעק בקול עמוק מאד (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) אין שום יאוש בעולם כלל! אין דבר כזה להתייאש! אפילו אדם נמצא בנוקבא דתהומא רבה – עדיין יכול לצאת משם, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן.

ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) העיקר הוא הרצון להתגבר ברצונות חזקים אליו יתברך, והאריך בזה מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ערב הלכה ג' אות א')

כי עיקר הוא הרצון, שצריך האדם להרגיל את עצמו לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע בכל עת להשם יתברך ולתורתו ומצוותיו, ולהשתדל תמיד שיהיו לו רצונות טובים חזקים דקדושה. כי אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) שעיקר עבודת השם הוא הרצון, כי לעבוד השם יתברך אינו יודע מי הוא זה שיוכל לומר שיעבוד את השם יתברך, ואפילו מלאך ושרף אינו יכול להתפאר שיוכל לעבוד את השם יתברך וכו' וכו', רק העיקר הוא הרצון להשם יתברך, ואף על פי שנדמה שהכל רוצים להתקרב להשם יתברך, כי הכל חפצים ליראה את שמך, אף על פי כן לא מבעיא שאין אדם אחד דומה לחבירו בענין הרצון וכו', כי גם באדם אחד, אין יום אחד דומה לחבירו בענין הרצון וכו'. וכן דיבר מזה רביז"ל כמה פעמים בכמה לשונות, שהעיקר הוא רק הרצון והכסופין שירצה ויכסוף תמיד ברצון חזק לעשות רצונו יתברך באמת, ואם אף על פי כן אינו זוכה, מה לעשות? ויתגבר לבלי להפסיק ולבטל הרצון חס ושלום, רק ירצה יותר ברצונות חזקים יותר, ויתגבר ברצון חזק וכיסופין גדולים להשם יתברך תמיד בכל עת לעולם ועד, כי העיקר הוא הרצון; ועל ידי תוקף הרצון סוף כל סוף תזכה להכנס אל הקדושה.

ולכן ראה להרגיל את עצמך לדבר הרבה אל הקדוש ברוך הוא, ולהוציא את הרצונות מפיך, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) שעל ידי שמוציאים את הרצונות וכיסופים מהפה שלו, על ידי זה זוכים אחר כך להוציאם מכח אל הפועל, וכן אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) שעל ידי שמוציאים את הרצונות מפיו, על ידי זה נארגין עולמות חדשים שאין לתאר ואין לשער כלל.

אסור לך להתייאש בשום פנים ואופן, רק להיות חזק מאד מאד לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו'. והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל, כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר, ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

העיקר אל תתייאש, ואם תהיה חזק ברצונות וכיסופים אמיתים, לבסוף תזכה להגיע למדריגות כאלו שלא שיערת ולא תיארת מימיך, רק תהיה חזק.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים