איך זוכים לישוב הדעת ולהחזיק מעמד בעבודת השם?

שאלה:

מאת גדי:
שלום, ותודה רבה על כך שכבודו מאפשר לנו להתייעץ איתו.
אני מאוד מבולבל, ועוברות עלי עליות וירידות. מצד אחד לבי בוער מאוד לעבודת השם, אך מצד שני אני נופל ונכשל בעבירות, והבעיה הכי גדולה היא שאני מאוד מבולבל ואני לא יודע מה אני רוצה מעצמי.
מרוב התסכול והמרירות שאני מרגיש אין לי שלום-בית, והיחסים עם אשתי לא במיטבם. האם תוכלו לתת לי עצה איך לזכות לישוב הדעת ולהחזיק מעמד בקדושה ובעבודת השם?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר דברים ג' מנחם אב התשע"ג

שלום וברכה אל גדי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

לדעתי יש לך רק בעיה אחת – שאתה לא שמח, ואם היית תמיד שש ושמח עם נקודת יהדותך, לא היית מבולבל בקושיות ובספיקות ולא היו לך עליות וירידות וכו' וכו', כי רביז"ל לימד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שאדם צריך לדון את עצמו לכף זכות, ולבקש ולבקש ולמצוא בעצמו נקודות טובות ששם אינו רשע, ועל ידי זה יזכה לעלות אל תכלית העליה.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ב) שגם בעבודת השם יתברך יש את הבחינה של "פן יהרסו אל הוי"ה", היינו בזה שאדם מתלהב יותר מדאי ורוצה דברים יותר מכוחו, וזה לא הולך לו, זה בעצמו זה "פן יהרסו אל הוי"ה", עד שנופל בדכאון פנימי ולא יודע מה לעשות, כי ריבוי ההתלהבות חוץ מהמדה הוא מהיצר הרע, שרוצה להרוג אותו לגמרי.

ולכן כשבר ישראל שש ושמח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, זה בעצמו הצמצום, וזה מגלה את טוהר לבבו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו; נמצא כשאדם לא שמח עם קיום המצוות, סימן שאין לו טוהר לב, אלא לבו מלא זבל ולכלוך, טינוף וזוהמא של ניאוף, שיקוץ תיעוב ועירום וכו' וכו', כי הלא חכמינו הקדושים אמרו (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; נמצא שכל בר ישראל מלא מצוות כרימון, ואפילו אחד שהוא הכי רחוק וכו', והכי ירוד ונפול וכו', עדיין הוא מלא מצוות כרימון, ומכל שכן וכל שכן בר ישראל ששומר תורה ומצוות, בפירוש אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר: אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו – תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".

ולכן יהודי כזה שיש לו מאה מצוות בכל יום, הוא צריך רק לשמוח ולרקוד בכל יום, כי זה מגלה את טוהר לבבו שהוא באמת חפץ לעשות את רצונו יתברך, והשמחה הזו זה הצמצום שמצמצם לו את ההתלהבות, אך היצר הרע שהוא הס"מ הורג אותו לגמרי, ומכניס בו יאוש ודכאון פנימי כאילו המצוות שהוא עושה בכל יום ויום לא שוות שום דבר, והטיפש הזה לא קולט שזה בעצמו היצר הרע, שהוא הס"מ, שרוצה להרוס לו את החיים.

ולכן תיקח את עצמך בידיך, ותתחיל לשמוח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, ומה שיש לך קושיות על הקדוש ברוך הוא ועל הצדיקים, כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ב) מה שקשה קושיות על הצדיקים, זהו מוכרח להיות. כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, וכמו שקשה קושיות על השם יתברך, כמו כן בהכרח שיהיה קשה קושיות על הצדיק, כי הוא מתדמה אליו יתברך. ובענין הקושיות שקשה על השם יתברך, מרגלא בפומיה רביז"ל לומר: אדרבא, כך ראוי להיות דייקא, שיהיו קושיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדולתו ורוממותו. כי מעוצם גדולתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו, על כן בוודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך, ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קושיות, כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם ונשא מדעתנו, שעל ידי זה קשה קושיות, ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתינו, אם כן היה, חס ושלום, דעתו כדעתינו; וכמו כן הצדיק שהוא בטל ומבוטל באין סוף ברוך הוא לגמרי, בוודאי שיהיו עליו קושיות וספיקות וכו', ומה גם שידברו עליו כל מיני לשון הרע וכו', כך צריך להיות, כי אדם שפגם בניאוף ושפך זרעו לבטלה, בוודאי המח שלו מעוקם מאד, ולכן יהיו לו תמיד קושיות על הצדיק שנכלל בו יתברך, כי כך אמר דוד המלך (תהילים נ"ה כ"א) "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו".

ולכן, לדעתי, תיקח את עצמך בידיך ותעשה התחלה חדשה, תזרוק את כל החכמות שיש לך, ותרגיל את עצמך לרקוד בכל יום, ותעורר את אחרים לרקוד, כי השמחה והריקודים אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י') ממתיקים את כל הדינים, שהם הספיקות והבלבולים שיש לאדם, וככל שתשמח יותר עם נקודת יהדותך, כן תתברר דעתך יותר ויותר. וכן תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש ממנו יתברך שלא יהיו לך שום קושיות, לא עליו יתברך ולא על הצדיקים, אלא תחיה את עצמך עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך.

והעולה על הכל אתה צריך לשמוח מאד מאד שהקדוש ברוך הוא נתן לך מתנה אשה יקרה, אשה צנועה, שמאד מסורה אליך, שזו זכות מאד מאד גדולה, ואתה לא יודע איזו מתנה קיבלת, ומרוב עצבות ומרירות יש לך שנאה כלפיה, כי אתה שונא את עצמך, וממילא מוציא את השנאה שלך עליה, ואתה לא יודע את גודל הרחמנות שעשה עמך הקדוש ברוך הוא שזכית להתחתן ויש לך ילדים, ולכן ראה לקיים מה שאמר החכם מכל אדם (קהלת ט' ט') "ראה חיים עם אשה אשר אהבת כר כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש".

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים